מה הדרך היעילה ביותר להשקיע במדד ה S&P 500?

אילו אפשרויות עומדות בפנינו?

קרן אמריקאית, קרן אירית וקרן ישראלית ואפשרות נוספת שאיכשהו נדחפה לדיון היא השקעה דרך קופת גמל להשקעה. למה אני טוען שהיא נדחפה לדיון? מכיוון שיש קונצנזוס שהשקעה דרך קופת גמל להשקעה פחות יעילה ממסחר עצמאי ומכיוון שהשיקולים של יתרונות וחסרונות שהיא מכניסה למשוואה מעט סותרים את עקרון ההשקעה הפאסיבית ועם זאת אתייחס גם לאפיק ההשקעה הזה.

בכדי שנוכל להשוות בין האפיקים השונים נרצה לבחון איך כל אחד מהם מתפקד בגזרות הבאות: חשיפה למס עיזבון בארה"ב, דמי ניהול, חשיפה למט"ח, מס על דיבידנדים, אופן המיסוי, ידע ואוטומציה של השקעה, שינוי אפיק השקעה, מכירה בשכבות ומסלולי השקעה זמינים. בואו נצלול למונחים ואח"כ נבין איך הם משפיעים על כל אחת מהאפשרויות.

מס עיזבון בארה"ב

משקיעים שאינם אזרחי ארה"ב חשופים למס עיזבון בכל השקעה שלהם שנסחרת בבורסה בארה"ב. ישנו פטור עד 60 אלף דולר ומעבר לו עבור כל סכום שמחזיק המשקיע, ביום מותו יקוזזו 35% כמס עיזבון ללא תלות ברווח או הפסד של ההשקעה. כלומר, אם קניתי קרן מחקה מדד אמריקאית ב 1,060,000 דולר, ויום לאחר מכן אני נפטר, התיק שלי ימוסו ב 350,000 דולר. זה המון!
עכשיו תראו, זה אומנם החוק, בפועל שמעתי על מקרים בודדים שהוא נאכף, יתכן שהוא ישתנה, יתכן שהוא לא יאכף במקרה שלכם, אבל לצורך העניין אנחנו נניח שהחוק לא ישתנה ובמקרה הרע הוא כן יאכף עבור היורשים שלכם.

יש אסכולה שמשקיעה במניות ספציפיות ולכן אין לה ברירה אלא להחשף למס הזה ומשתמשת בתעודת ביטוח למקרה שהוא כן יאכף היא תטען שכדאי לעשות ביטוח חיים בגובה המס ובכך להסיר את הסיכון תמורת פרמיה קטנה. עבור משקיע פאסיבי זה מכניס רעש למערכת מכיוון שגודל התיק משתנה כל הזמן ויש צורך לעדכן את ביטוח החיים מדי פעם ובנוסף יש לו עלות לא קטנה במיוחד בגיל שבו פטירה לא צפויה מתחילה להיות בעלת סיכוי סביר.

דמי ניהול

דמי הניהול הם פקטור משמעותי מכיוון שהוא שוחקים לנו את התשואה. כיום דמי הניהול הנמוכים ביותר הן של קרנות אמריקאיות, צמודים אליהם הן הקרנות האיריות ולגבי קרנות ישראליות זה מתחלק, לרוב דמי הניהול גבוהים יותר, לפעמים רואים דמי ניהול אפסיים ועם זאת ההיסטוריה מלמדת אותנו שבטווח הארוך קרנות ישראליות נוטות להעלות את דמי הניהול בעוד שהאחרות נוטות להוריד דמי ניהול לאורך השנים. בקופת גמל להשקעה דמי הניהול גבוהים בהרבה ונעים באזור ה 0.4-0.8%.

חשיפה למט"ח

בכל האפשרויות שנדון בהן אנחנו חשופים להשפעות מט"ח. הדיון האם לנטרל את השפעות המט"ח או לא הוא דיון אחר, מעניין בפני עצמו. המסקנה שלי היא שלא כדאי לנטרל את השפעות המט"ח. מי שרוצה להעמיק בנושא מוזמן לקרוא את הניתוח של אסף נתן כאן

מס על דיבידנדים

דיבידנדים הם עובדה מוגמרת, אין לנו איך להתחמק מהם. מדד ה S&P500 מחלק דיבידנדים וכך גם הקרנות שמחקות אותו מקבלות את הדיבידנדים האלו. הן יכולות להעביר את הדיבידנד לחשבון השקעות או לצבור אותו ולמעשה להשקיע אותו מחדש באופן אוטומטי. קרן שמעבירה לכם את הדיבידנד נקראת קרן מחלקת, וקרן שמשקיעה אותו מחדש נקראת קרן צוברת. בהשוואה שלנו נניח שכל הקרנות צוברות. עם זאת, המס שנגבה על הדיבידנדים שונה. בארה"ב המס המקסימלי על הדיבידנדים הוא בגובה של 30%, אבל יש מקרים שבהם המס מופחת או לא קיים כתלות בגוף המשקיע או האדם הפרטי והאזרחות שלו.

ישראלים משלמים על דיבידנדים בישראל 25% מס. עבור אזרחים ישראלים המשקיעים בארה"ב ישנה אמנה שמזכה אותם ב 25% מס על דיבידנדים במקום 30%. עם זאת, כאשר משקיעים בקרן מחקה מדד שצוברת את הדיבידנדים, אין אפשרות לשנות את ערך הקרן עבור כל משקיע בעל אזרחות שונה ואמנת מס שונה ולכן מנכים במקור את כל ה 30%.

קרנות ישראליות - לפחות ע"פ מה שאני יודע זכאיות לפטור ממס כאשר הן מחקות את המדד בצורה סינטטית. שוב - למיטב ידיעתי - הקרנות המחקות הישראליות הן סינטטיות.
קרנות איריות נהנות מניכוי מס במקור של 15%. קרנות איריות סינטטיות המשתמשות בעיקר ב swaps פטורות ממס על דיבידנדים. מה זה קרנות סינטטיות? מיד נסביר.

אחזקה פיזית או סינטטית

ישנן 2 אפשרויות לחקות מדד. הראשונה והיותר מוכרת היא אחזקה פיזית. בשיטה זו מנהל הקרן קונה את כל המניות במדד על פי משקלן במדד. הוא יאזן את האחזקה על בסיס קבוע וימכור או יקנה מניות שיוצאות או נכנסות למדד.

כאשר הקרן משתמשת באחזקה סינטטית היא לא מחזיקה באופן פיזי את המניות במדד. ישנן מספר דרכים לבצע עקיבה סינטטית. דרך אחת היא חוזה (יכול להיות חוזה עתידי, יכול להיות חוזה החלף או פורוורד) שבו היא מפקידה חלק קטן מאד מהכסף אצל גורם מוסדי ובתמורה היא מקבלת את תשואת המדד - בדר"כ כולל גם את הדיבידנדים. את שאר הכסף היא צריכה להחזיק כבטחונות. אם תבדקו את ההרכב של קרנות כאלה תראו לפעמים אחוז גבוה מאד של מזומן או פקדונות. דרך נוספת היא קניה של סל מניות שאינו המדד והחלפת התשואה של סל המניות בתשואה של המדד עם גוף מוסדי ע"י חוזה החלף. הסבר מפורט של דרך זו בקרוב בפוסט נפרד.

בצורת אחזקה סינטטית יש סיכון שנקרא סיכון מנפיק. המנפיק הוא אותו מנפיק של החוזה - גוף מוסדי. במידה והגוף המוסדי לא יצליח לעמוד בהתחייבות שלו, הקרן תפסיד. כמה היא תפסיד וכמה הסיכון הזה ממשי? החוזים נעשים מול גופים מוסדיים גדולים מאד ויציבים מאד, לרוב החוזים נעשים במקביל מול מספר גופים על מנת לפזר את הסיכון - כך שקריסה של גוף אחד תשפיע פחות. בנוסף נעשה איזון ברמה היומית והחוזים מתגלגלים על פני תקופות שונות, חלקם חוזים יומיים וחלקם לתקופות ארוכות יותר. קריסה של גוף מוסדי בדר"כ לא מתרחשת ביום אחד, והגופים האלה נבחנים ברמה היומית, לכן סיכון המנפיק הוא יחסית מפוזר וזניח וגם במקרה של נפילה הפגיעה בתשואה של הקרן תהיה באחוזים בודדים במקרה הגרוע - לא לשכוח שרוב הכסף מוחזק ע"י הקרן ורק פרמיה קטנה משמשת לחוזה.

מה עושים עם שאר הכסף של המשקיעים (אם נעשה שימוש בחוזה עתידי למשל)? הכסף אמור להיות מוחזק כביטחונות וכל קרן בוחרת להשתמש בו בצורה מעט שונה. ניתן להחזיק אותו במכשירים סולידיים כמו פקדונות/אגח"ים/מק"מים ולצבור עליו תשואה עודפת מלבד תשואת המדד. יש פה עניין של מינוף וגם למינוף יש סיכון קטן מאד - זניח כנראה. צריך לשים לב שעלות חוזה עתידי כזה שוחקת מעט את התשואה לעיתים השקעת שאר הכסף באפיק השקעה מאד סולידי תצליח להדביק את הפער בתשואה.

קרנות ישראליות משתמשות בחלקן בחיקוי סינטטי ולפחות נכון להיום מנצלות את העובדה שפיקדונות דולריים קצרי טווח מספקים תשואה גבוהה יותר מפקדונות שקליים ובכך מצליחים להשיג מעט יותר תשואה.

אופן המיסוי

כמשקיעים פאסיביים אנחנו נהנים מדחיית מס, כל עוד לא מימשנו את ההשקעה שלו, אנחנו ממשיכים לצבור רווחים על הרווחים - שחלקם הם מס כלוא שנצטרך לשלם במימוש. מתישהו, כן נשתמש בכסף ומה שמעניין אותנו יהיה כמה מס נצטרך לשלם. ישנן 2 שיטות חישוב מס.

הראשונה והמוכרת יותר היא מס רווח הון ריאלי הנמדד על פי השינוי במדד המחירים לצרכן. צורה זו של מיסוי מתחשבת באינפלציה ומקזזת אותה מחבות המס שלכם. מה הכוונה? נניח שהשקענו במשך שנה והרווחנו 10%. באותה שנה הייתה אינפלציה של 2%, אם נחליט לממש את הרווח שלנו בסוף השנה, רק 8% מהרווח יהיה נתון למס רווח הון בגובה 25%. למה? כי למרות שאבסולוטית (נומינלית) הרווחנו 10%, כח הקניה שלנו גדל רק ב 8%, המדינה מתחשבת ברווח הריאלי שלנו וגובה רק ממנו מס רווח הון.

ישנן קרנות שהמטבע העיקרי שבו הן משקיעות הוא מטבע זר (מעל 90% מהנכנסים במטבע זר יחיד) ובוחרות להיות ממוסות לפי הפרשי המט"ח. נניח שהשקענו 100 ש"ח במשך שנה בקרן שהמטבע העיקרי שלה הוא דולר. ונניח ששער הדולר הוא 4 ש"ח (לצורך חישוב עגול יותר), למעשה הקרן תשקיע עבורנו 25$. נניח שגם בתרחיש הזה הרווחנו 10% באותה שנה. בסוף השנה יש לנו 27.5$. במשך השנה השקל התחזק ב 10% מול הדולר ושערו עומד על 3.6. למעשה 27.5$ בשער 3.6 שווים 99 ש"ח כך שלמרות שהמדד עלה ב 10%, אנחנו בכלל הפסדנו 1% במונחי שקל ולכן אם הקרן ממוסה ע"פ המטבע העיקרי שלה, השפעת המט"ח תקוזז מהרווחים שלנו לצורכי מס ובמקרה הזה לא נשלם מס בכלל.

באופן סטטיסטי היינו רוצים להיות ממוסים לטווח הארוך על פי מדד המחירים לצרכן. למה? מכיוון שהאינפלציה קיימת וגם בתקופות של אינפלציה נמוכה, בנק ישראל מכוון את יעד האינפלציה ל 1-3% בשנה. אם נבחן את האינפלציה הממוצעת ב 30 שנים האחרונות נגלה שהיא עומדת על קרוב ל 3% (מלמטה), על פני 30 שנים אינפלציה של 3% תהיה שווה לכ 242%. אותם 242% יקוזזו מהרווחים שתצברו בתקופה הזו. אם בוחנים את תנודות המט"ח, לרוב בצמדי מטבע בין מדינות מפותחות בתקופות זמן ארוכות, אין תנודות מט"ח חריגות כאלה, לכן גם סביר להניח שהיחס בין השקל לדולר לא ינועו בחריפות ולמעשה יגן עלינו פחות בהיבט של קיזוז מס רווח הון לעומת מיסוי על פי מדד המחירים לצרכן.

בקופת גמל להשקעה יש לנו הטבה מיוחדת - פטור ממס רווח הון אם נמשוך את הכסף כקצבה אחרי גיל 60. הכלי הזה נפתח ב 2016 על מנת לעודד את הציבור לחסוך יותר כסף לפנסיה והטבת הפטור ממס רווח הון ניתנת רק בגיל מאוחר כדי לעודד אותנו לשמור שם את הכסף לגיל שהוא כנראה גיל פרישה. במידה ותמשכו את הכסף מהקרן לפני גיל 60, זה יהיה אירוע מס ובו תחויבו במס רווח הון רגיל. בנוסף, קופת גמל להשקעה לא יודעת לחלק קצבה ותאלצו לנייד את הכסף למכשיר אחר שכן יודע לחלק קצבה.

ידע ואוטומציה

כאן אנחנו נכנסים מעט לתחום האפור שבו אנחנו מתחילים להניח הנחות קצת מעליבות לגבי משקיעים פאסיביים. נכון, לא כולם משקיעים פאסיביים ולא כולם מבינים, מתוחכמים ויעילים. אני כן מניח שמי שטרח לקרוא את הפוסט הזה הוא כן מתוחכם ויעיל ולכן קצת פחות מדבר אלי כל עניין הקטנת ראש, אבל בכל זאת אציין אותו. כאשר אנחנו משקיעים בחשבון מסחר עצמאי כל האחריות מוטלת עלינו והגישה לקניה ולמכירה היא ישירה ולא נעשית דרך גוף מוסדי. חוסר ידע או רצון להתעסק באופן קבוע בהשקעה (נניח חודשית) מהווה חיסרון בהשקעה עצמאית מול השקעה בקופת גמל להשקעה למשל מכיוון שבמסחר העצמאי, לפחות נכון לבתי ההשקעות הישראלים, לא ניתן לבצע אוטומציה של הוראת קבע מהחשבון והשקעה אוטומטית. כאשר אנחנו נדרשים לבצע פעולות ידניות יתכן שהפסיכולוגיה תשפיע עלינו ונצטרך להתמודד עם חשש של קניה בתקופה של עליות או ירידות חריגות. יתרה מזאת, יתכן גם שהחשיפה וההתעסקות הקבועה יגרמו לנו לבצע טעויות השקעה. כאשר אנחנו משתמשים בגוף חיצוני שיבצע לנו את ההשקעה אנחנו פחות חשופים ליום הקניה (הפקדה של כסף לקופה לא מבטיחה שפעולת ההשקעה תתבצע באותו היום, למעשה יתכן שאף יחלפו ימים רבים עד שההשקעה תתבצע בפועל), אין לנו תהליך קבלת החלטות ואנחנו נוטים להתעסק בזה פחות באופן כללי. הסעיף הזה מדבר בעיקר על הפסיכולוגיה ולא על המספרים, ולכן בעיני הוא לא צריך להוות שיקול למשקיע המתוחכם, אנחנו רוצים לבחון פה פער בתשואות ופחות בפסיכולוגית השקעה שגורמת לטעויות.

שינוי אפיק השקעה

סעיף נוסף שקצת חוטא להשקעה הפאסיבית אבל אם יש יתרון מובהק לקופת גמל להשקעה הוא זה. מעבר בין מסלולי השקעה בקופת גמל להשקעה הוא לא אירוע מס. אם תחליטו להוריד סיכון או לעבור למסלול השקעה מנייתי אחר לא תשלמו מס רווח הון בניגוד להשקעה במסחר עצמאי שם המס חל עליכם ביום המימוש. דחיית מס היא עקרון חשוב מאד בהשקעה לטווח ארוך. אם אתם פוחדים שבעוד 20 שנים לא תדעו לאזן את הנכסים שלכם בצורה טובה ותצטרכו לעבור למסלול השקעה אחר, יתכן שזה שיקול שאתם צריכים לקחת בחשבון.

שימו לב שיש לנו חסכונות נוספים בדר"כ שגם נהנים מפטור מס רווח הון וגם בהם מעבר מסלול השקעה לא מהווה אירוע מס - קרן השתלמות וקרן פנסיה. ניתן להחליף מסלולי השקעה דווקא בקרן השתלמות - במיוחד כשהיא הניהול עצמי שלנו (IRA) ובכך לשנות את התיק שלנו באופן חלקי מבלי להיות חשופים לאירוע מס.

מכירה בשכבות

כיום בישראל כאשר אתם קונים במנות את אותה הקרן (מספר קניות בתאריכים שונים) ביום המימוש באופן אוטומטי ומבלי שתוכלו לבחור, מממשים קודם את היחידות שקניתם ראשונות. במצב הזה אם השקענו לאורך עשרות שנים היחידות הראשונות שקנינו צפויות להיות בשער נמוך בהרבה מהאחרונות ובהתאם הרווח שלפיו נמוסה יהיה משער הקניה הנמוך. באופן אידיאלי היינו רוצה למכור את היחידות שנקנו בשער הגבוה ביותר ובכך לדחות את תשלום המס הגדול להמשך הדרך.

ניתן לבצע את זה בדרך קצת עקומה, להשקיע במשך כמה שנים בתחילת הדרך בקרן אחת, לאחר מכן מספר שנים נוסף בקרן אחרת וכן הלאה, ובסוף תקופת ההשקעה למכור את הקרן שהשקעתם בה אחרונה.

מסלולי השקעה זמינים

פתחתי את הפוסט הזה בהנחה שבה אנחנו משקיעים רק ב S&P500. כיום זה מסלול שמוצע ע"י כל הגופים, יתכן שבעוד מספר שנים המסלול הזה יסגר או במידה ונחליט לעבור לחיקוי מדד אחר לא יהיה קיים מסלול כזה. למעשה כאשר משקיעים בקופת גמל להשקעה (ונכון להיום אין אפשרות לנהל אותה באופן עצמאי - IRA) אנחנו תלויים באפשרויות שיספקו לנו הגופים שמתפעלים את קופות גמל להשקעה. בעיני זה חסרון גדול שצריך לקחת בחשבון.

מבחן המציאות

דיברנו הרבה על התיאוריה, אבל מה שקורה במציאות הרבה יותר מעניין. אני מתבסס על נתונים שאורן ברסקי שיתף בטוויטר, חלקם אימתתי גם בעצמי - רפרנס

מדד הייחוס שלנו יהיה S&P 500 - Net Total Return Index -שזה מדד ה- S&P 500 עם השקעה מחדש של הדיבידינדים. תשואה ברוטו 5 שנים אחורה: 74.25%.

קרנות אמריקאיות
(נתוני אלה מתבססים על הנתונים של אורן)
SPY - 73.55%
VOO - 73.59%
IVV - 73.80%

מבחינת המשקיע הישראלי הממוצע, התשואה ברוטו תהייה פחותה יותר מכיוון שברוקרים ישראלים לא מאפשרים השקעה מחדש של דיבידנדים שגם כמובן מנוכים במקור, אם ניקח ממוצע תשואת דיביבדנד של 1.6% ב-5 השנים האחרונות ונוריד ממנה רבע לצרכי מס - אזי המשקיע הישראלי מאבד כ- 0.4% לשנה (כפול 5 זה 2 למשך התקופה) . יחד עם העובדה שהוא לא צובר ריבית דריבית נוסיף לו 1.2% לכל שנה (שזה תוספת של 6% לתקופה). המדד ללא השקעה של דיבידנדים הניב כ- 60% בתקופה שאנו בודקים, לכן ניתן להניח ברמה די סבירה של דיוק שהתשואה ברוטו למשקיע הישראלי (לפני מס רווח הון) היא באזור ה- 65-66% לתקופה.

קרנות איריות
(הנתונים הבאים אלה מתבססים על בדיקה שערכתי ושונים ממה שאורן הציג, כנראה הוא בדק לפני שהנתון היומי התעדכן בקרנות הישראליות ולכן נוצר פער אצלו לטובת הישראליות שמטעה מאד - למשל הציג תשואה של 76.11% לקרן הישראלית המובילה כשבפועל לאחר העדכון היא עמדה על 73.13%)

קרן אירית שנהנית ממס מופחת על הדיבידנדים בגובה 15% : CSPX של ishares עם כ- 70.82% תשואה לאורך התקופה. שימו לב שכן יש רק דחיית מס של ההפרש בין 15% לבין 25%. נצטרך לשלם אותם במימוש.
קרן אירית סינטטית SPXS של invesco עם תשואה של 72.8%. לא יהיה כאן תשלום מס על דיבידינדים גם בהמשך, פשוט התשואה תהיה גבוהה יותר ונמוסה על כל הרווח ב 25%.

קרנות ישראליות
קסם S&P 500 KTF עם תשואה של 73.13%
MTF מחקה S&P 500 עם תשואה של 73.17%
S&P 500 PTF עם תשואה של 71.65%
תכלית S&P 500 TTF עם תשואה של 71.24%
איביאי מחקה S&P 500 עם תשואה של 65.83%

כפי שניתן לראות, עבור המשקיע הישראלי קרנות אמריקאיות לא משתלמות. כאשר משווים איריות לישראליות נראה שחלק מהקרנות הישראליות הצליחו לנצח בכ 0.3% את הקרן האירית שפטורה ממס על דיבידנדים וחלקן הפסידו לקרן הזו, כולם עברו את הקרן האירית שמשלמת מס מופחת על הדיבידנדים.

עם זאת כמו שציינתי בסעיף של דמי הניהול, כיום הקרנות הישראליות עומדות על דמי ניהול אפסיים ויתכן שזה לא יהיה המצב בעתיד. בנוסף כדאי להכיר שקיימים גם דמי ניהול משתנים שיכולים להגיע לעד 0.3% וקיימים גם דמי נאמנות - שגם הם נגבים מהצבירה כמובן - באזור ה 0.025% - בקרנות האיריות, דמי הנאמנות כלולים בדמי הניהול. בנוסף, הניצול של הפקדונות עם הבטחונות לא תמיד יתן תשואה עודפת מכיוון שהוא נשען על פערי ריביות בין ישראל לארה"ב מה שסביר להניח יזוז עם השנים.

קרנות הסל הישראליות כולן (לפחות ע"פ הבדיקה האחרונה שנעשתה בדצמבר 2023) ממוסות ע"פ מט"ח, הקרנות המחקות ממוסות ע"פ מדד המחירים לצרכן (מלבד הראל) והקרן של invesco ממוסה ע"פ מדד המחירים לצרכן. הקרן האירית של ishares ממסומה ע"פ מט"ח - המידע מופיע בתשקיף ואומת ע"י גורם רישמי. כל קרן שנסחרת בארץ צריכה להכריז על פי מה היא ממוסה כבר בשלב המקדים לרישום במסחר בישראל.

בגזרת קופות הגמל להשקעה הרבה יותר קשה להשוות מכיוון שאין לנו היסטורית תשואות ארוכה של קרנות שמחקות את ה S&P 500. בטווח של שנה אחורה כולן הפסידו לקרנות האיריות והישראליות. תוסיפו את דמי הניהול הגבוהים ומבחינת תשואה אין להן סיכוי להתמודד לטווח ארוך, גם הטבת המס מתקזזת ומקווה שאצליח להוסיף מחשבון שמציג את זה. כרגע יש מחשבון דומה בפוסט שכתבתי על קרנות השתלמות והפער בין מס רווח הון בתיק עצמאי לבין דמי ניהול גבוהים ללא מס רווח הון.

האם אני צריך לדאוג מהפרש של עשיריות אחוז בודדות?

כדי להבין את גודל ההשפעה אם נניח שאנחנו משקיעים 70 אלף כל שנה בתחילת השנה במשך 30 שנים ונניח תשואה ממוצעת של 10% (נומינלית) נקבל שעבור השקעה של 2.1 מיליון תהיה לנו צבירה של 11,514,582 ובתשואה של 9.9% נקבל 11,298,799, כלומר הפרש של 215,783 על 0.1% ואחרי מס 161,837 ש"ח. כמובן שעברו תשואה נמוכה יותר או הפקדה קטנה יותר הפער קטן אך אם נבחן הבדלים של יותר מ 0.1% בשנה מה שקורה לא מעט פעמים, ההבדל משמעותי הרבה יותר.

סיכום

קרנות אמריקאיות לא משתלמות לאף משקיע ישראלי.

קרנות ישראליות מול קרנות איריות כמעט זהות, כיום נראה שב 5 שנים האחרונות היתרון של הישראליות אך עם זאת אני נוטה להאמין שבטווח הרחוק הן לא יצליחו לייצר תשואה עודפת על המדד בעזרת הטריק הנוכחי ויפסידו לקרנות האיריות שנהנות מפטור על הדיבידנדים. קופות גמל להשקעה מפסידות למסחר עצמאי מבחינת תשואה.

מסקנות - מה הדרך הטובה ביותר עבורי?

אתה משקיע מתוחכם בעל תיק מסחר ומבין את עקרונות ההשקעה הפאסיבית

סביר להניח שתרצה קרן אירית בתיק מסחר עצמאי או קרן מחקה ישראלית (לא קרן סל). דיברנו על השקעה במספר קרנות לאורך השנים בכדי לבצע מכירה בשכבות בישראל, יתכן שתרצה לבחור מספר קרנות כאלה ולא אחת לאורך השנים. בעת המימוש תבחר לממש את הקרן שהשקעת בה בסוף בתקופת ההשקעה קודם ובכך תשלם מס על רווח קטן יחסית לעומת רווח גדול מתחילת תקופת ההשקעה. יצירת השכבות המלאכותית הזו גם מאפשר להסיט חלק מההשקעה לאפיק אחר עם אירוע מס פחות קריטי.
דחיית המס על הרווחים הגדולים תגדיל לנו את התשואה העתידית גם בזמן שאנחנו כבר מושכים כסף מהתיק לצרכי מחיה. שילוב של קרנות איריות וישראליות במקרה הזו יתן לנו את הממוצע בין מה שיצליחו הקרנות להשיג לאורך זמן.

אתה משקיע אך לא ממש מבין כל מה שנכתב כאן ואין לך רצון להתעסק עם זה

קופת גמל להשקעה יכולה לתת לך שקט ואפשרות להחליף מסלול השקעה בעתיד ללא אירוע מס. אין ספק שיש בה יתרונות מסוימים אך לדעתי הם לא שווי משקל בעקבות פער התשואות הגדול לאורך השנים.
ניתן לבדוק את הכדאיות של חשבון מסחר עצמאי מול קופת גמל להשקעה במחשבון היעודי שפיתחתי.

שימו לב שדווקא אותם משקיעים לא מתוחכמים נוטים לעשות טעויות תחת אפיק ההשקעה הזה. המון משקיעים העבירו קופות גמל להשקעה במסלול מנייתי למסלול סולידי לאחר ירידה 20-30% בקורונה וחזרו לאפיק מנייתי רק אחרי שהיה כבר תיקון גדול למעלה ובכך הפסידו עשרות אחוזים, לכן החלפת מסלול ללא קנס היא לאו דווקא יתרון למשקיע הפשוט, היא מאפשרת לו פתח לבצע טעויות מבלי שאף אחד יזהיר אותו שזה עלול לפגוע בו בטווח הארוך בצורה קשה. לטעמי בחירה בקופת גמל להשקעה שווה מאות אלפי שקלים פחות ואני די בטוח שמי שמבין את זה יבחר להשקיע מעט זמן בהתעסקות ולימוד של התחום כדי לחסוך לעצמו את הסכום הזה בעתיד.