קרנות ממונפות יומיות

תנו לי לכתוב את זה קצת יותר ברור - ב 10 שנים עם תשואה ממוצעת של 51% לשנה ההכפלה של הכסף היא של פי 61.62. לצורך ההשוואה, ככלל אצבע -כשנצמדים למדד עם תשואה של כ 7% בשנה, מכפילים את הכסף פי 2 כל 10 שנים וזו נחשבת תשואה די טובה לטווח ארוך.

בחיפוש מהיר של הקרנות הטובות ביותר ל 5 שנים האחרונות (וגם 10 השנים האחרונות) הובילו אז את הרשימה קרנות ממונפות בלבד, אני חושב שלפחות כל העשירייה הראשונה היו קרנות ממונפות. הסקרנות שלי גברה והתחלתי לתהות מה קורה כאן

לא באתי למכור לכם חלומות

אני אדם ריאלי סה"כ ומשקיע בשוק ההון לא מעט זמן, לא שמעתי על תשואות כאלה אף פעם, בטח שלא לאורך זמן, בטח לא עם ניצחון כזה מוחץ של המדד ובטח שלא בעזרת קרן "טיפשה" שלא מצריכה ממני ניתוח של חברות וקלות ההשקעה בה היא בדיוק כמו בכל עוקב מדד שאינו ממונף. ההנחה שלי הייתה שיש פה איזשהו סיכון גדול שאני לא רואה או שמשהו בתוצאות של השנים האחרונות שמוטה מאד כלפי מעלה, סה"כ הנאסדק באמת עשה ריצה מטורפת של כ 10 שנים אז אולי כבר פספסתי את הרכבת הזו.

החלטתי שאני חייב לחקור קצת יותר לעומק את הכרטיס לוטו הזה ולהבין מה הסיכון שנלווה לפוטנציאל התשואה החריגה הזו. התחלתי באקסל פשוט עם סימולציה של ה TQQQ עבור כל השנים שבהם הנאסדק 100 קיים - החל מ 1985 -את המידע קיבלתי מיאהו פינאנס בחינם. הייתי מאד מרוצה כי התקופה הזו כללה את פיצוץ בועת הדוט קום במרץ 2000 שפגעה הכי חזק בנאסדק. עניין אותי לראות איך הקרן הייתה מתנהגת במשבר ארוך וחריף שכזה. כמובן שגם משבר הסאב פריים ב 2008 נכנס לתמונה. תראו, היו שם מספרים הזויים שמצד אחד הראו תשואה ממוצעת של כ 21% בשנה מ 1985 עד 2021 ומצד שני הראו שמי שהכניס כסף פעם אחת בלבד ממש שניה לפני שבועת הדוט קום התפוצצה, איבד כ 99.95% מהכסף שלו במשך שנתיים וחצי של ירידות עד לתחתית ועד היום לא הצליח להתאושש מההפסד הזה

מונחים בסיסיים

לראות את התוצאה הסופית זה לא מספיק טוב. בעיקר כשמדובר בתוצאות שהן תשואות בעבר ולא יכולות להעיד על תשואות עתידיות. כדי להבין איך הכלי הזה עובד ואיך לנתח אותו נכון יותר, אתן הסבר קצרצר של מונחים בסיסיים. אתם יכולים למצוא המון מקורות מידע שיסבירו אותם יותר ברחבה אם יש צורך.

מדד - מיוצג ע"י מספר שמשקלל את ערך החברות אחריהן הוא עוקב. S&P 500 הוא מדד שעוקב אחרי 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב. ת"א 35 עוקב אחרי 35 החברות הגדולות בישראל. (מתוך החברות שנסחרות בבורסה כמובן). ערך החברה הוא לא הגורם היחיד שמשפיע על כניסה למדד, אבל זה כבר לפוסט אחר.

סקטור - תחום. אפשר לחלק את עולם החברות לתחומים כמו נדל"ן, טכנולוגיה, אנרגיה, פיננסים ועוד.

ETF - exchange-traded funds - קרן סל היא מכשיר פיננסי שנועד לעקוב באופן פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח וסחורות. הקרן משקיעה את הכספים על פי הצמדה למדד פיננסי כלשהו, קבוע מראש, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן.

נכס הבסיס - בהקשר של פוסט זה - מניה, מדד או כל דבר סחיר אחר שאותו אנחנו בוחנים.

לדוגמא, כאשר נדבר על ETF ממונפת שעוקבת אחרי הנאסדק 100, נכס הבסיס שלנו זה המדד, והקרן הממונפת שעוקבת אחרי המדד תציג תוצאות ממונפות בהתבסס על תנודות אותו המדד.

Margin VS Leverage בטווח יומי

ננסה לפשט את ההבדל בין שני סוגי המינוף האלה בכך שנגיד ש margin הוא מינוף על כמות הכסף שיש לנו בעוד ש leverage הוא מינוף של תנודתיות.

Margin
אני רוצה להשקיע במניה של "החברה שבטוח בטוח עולה, מריצים אותה עכשיו חזק" 300 ש"ח. לצערי יש לי רק 100 ש"ח זמינים להשקעה. אני יכול לבקש הלוואה של 200 ש"ח (נניח מבית ההשקעות שלי) וכך לייצר לעצמי הון גדול פי 3 ממה שבאמת יש לי על מנת להשקיע סכום גדול יותר עם פוטנציאל רווח (לא באחוזים) גדול יותר - ההלוואה הזו נקראת margin.
אל תשאלו, המניה עלתה ב 10% ביום והחלטתי לממש את הרווח שלי. מכיוון שהשקעתי 300 ש"ח, הרווח שלי הוא 30 ש"ח. כלומר, בהשקעה של 100 ש"ח שלי הצלחתי להרוויח 30 ש"ח או 30% כאשר ערך נכס הבסיס עלה ב 10% בלבד.
יש לשים לב שההלוואה הזו לא ניתנת בחינם, אבל לצורך הדוגמא נתעלם מהריבית על ההלוואה.

ראיתי כי טוב וכעבור שבוע שמעתי על המניה של החברה "שמע אחי, זה כסף קל, זה כסף על הרצפה, תקנה כבר בטרום מסחר אם אתה יכול" ושוב השקעתי 300 ש"ח שמתוכם רק 100 ש"ח שלי וה 200 ש"ח הנוספים בעזרת margin. בסוף היום קיבלתי הודעה מאד מוזרה של margin call שבה היה כתוב שהפוזיציה שלי נסגרה, כלומר, המניה שהחזקתי נמכרה בלי שביצעתי אף פעולה וכרגע המאזן שלי עומד על 0 ש"ח. נכנסתי לבדוק וראיתי שהמניה ירדה ב 34%. רגע מה? אם השקעתי 300 ש"ח והייתה ירידה של 34% אמורים להיות לי עכשיו 200 ש"ח, לא? אז מה קרה כאן? מי שנתן לי את ההלוואה לא מוכן לקחת סיכון, ברגע שהפסדתי את כל החלק שאני השקעתי בעצמי, אותם 100 ש"ח, למלווה אין יותר בטחונות שאוכל להחזיר לו את ההלוואה, לכן הוא מממש לי את ההפסד שהוא בעצם 100% הפסד עבורי ולוקח את הכסף שלו בחזרה (בתוספת הריבית של ההלוואה כמובן). לפעמים ניתן להחזיק בטחונות בצורת מזומן אבל לא נכנס לזה כרגע.
חשוב להבין שבסוג המינוף הזה יש סבירות ממשית למחיקה מלאה של ההשקעה וככל שהמינוף שלכם גדול יותר, תנודה קטנה יותר של הנכס עלולה למחוק אתכם

Leverage
Leverage עובד קצת אחרת. כמות הכסף שלי נשארת קבועה, אך כל תנודה לכיוון מסוים, בין אם זו עליה או ירידה מוכפלת. עלייה של 1% בנכס הבסיס במינוף 3, תתורגם לעלייה של 3% באותו היום בקרן הממונפת. ירידה של 2% - הפסד של 6% בקרן הממונפת.
החלטתי להשקיע ב ETF שעוקב אחרי סקטור הקאנביס כי קראתי בפורום "סטלנים ומשקיעים" שהולכת להיות קפיצה של כל חברות הקאנביס עקב לגליזציה. קניתי ב 100 ש"ח ETF ממונף פי 3 שעוקב אחרי סקטור הקאנביס. אני אומר לכם, כל הסטלנים האלו יודעים מה הם אומרים, תוך יום הסקטור הזה רץ ונכס הבסיס (מדד קאנביס) עלה ב 10%, וה ETF שלי עלה פי 3 באותו היום. אני הרי אלוף בתזמונים, אז מכרתי מיד ברווח של 30%.
כמו בדוגמא הראשונה, עליה של 10% של נכס הבסיס תורגמה לרווח של 30% ומכיוון שהשקעתי 100 ש"ח יצאתי ברווח של 30 ש"ח.

הייתי כל כך מסטול מההצלחה והבנתי שאני לא יכול להפסיד, קיבלתי עוד טיפ, הפעם על סקטור השבבים. לא חיכיתי אפילו שבב של רגע ובתחילת המסחר קניתי ETF ממונף פי 3 שעוקב אחרי סקטור השבבים. מפה לשם, אל תשאלו, שבבים זה לא כמו וויד, קצת עטלפים, קורונה, בצורת ופתאום כל הסקטור קורס. מינוס 34% ביום, ומכיוון שהתנודה ממונפת פי 3 הקרן הממונפת שלי נמחקה, כלומר הפסד של כל אותם 100 ש"ח שהשקעתי.

בתיאוריה נראה שעבור תרחיש יומי סוגי המינוף מתנהגים אותו הדבר (אנחנו כמובן מתעלמים מהריבית של ה margin או מול דמי הניהול של leveraged ETF כי לפחות בטווח היומי הם די זניחים).

אבל, יש הבדל מהותי בין סוגי המינוף. Margin אינו מחושב באופן יומי, כלומר גם אם הירידה של אותם 34% מתפרשת על תקופה ארוכה יותר, פעולת ה margin call תתבצע בדיוק בזמן שבו ההפסד הכללי שווה לחלק היחסי שלנו בהשקעה.
לעומת זאת ב daily leveraged ETF, המינוף פי 3 מובטח אך ורק פר יום. בואו נבדוק איך קרן כזו מתנהגת. נניח שנכס הבסיס (נסמן אותו ב QQQ - זו קרן אמיתית שעוקבת אחר הנאסדק) התחיל בשער 100 ועלה במשך 3 ימים ב 10% בכל יום.
נסמן את הקרן הממונפת פי 3 ב TQQQ (גם זו קרן אמיתית ממונפת פי 3 על הנאסדק) וגם השער שלה מתחיל ב 100. נבצע את החישוב של עבור אותם 3 ימים:

Day 1: QQQ 110 - TQQQ 130
Day 2: QQQ 121 - TQQQ 169
Day 3: QQQ 133.1- TQQQ 219.7

כלומר בזמן הזה ה QQQ עלה ב 33.1% ה TQQQ עלה ב 119.7% , פי 3.61 ולא פי 3. אפקט הריבית דה ריבית, ככל שמרוויחים יותר, העליה הבאה כוללת את הרווחים המוגדלים ולכן בתרחיש כזה התוצאה הסופית גדולה מ פי 3.
בירידה האפקט דווקא הפוך, בירידה של 10% ביום במשך 3 ימים, ה QQQ ירד ב 27.1% וה TQQQ ירד ב 65.7% (ולא ב 90% כפי שרבים נוטים לחשוב) - כלומר פי 2.12

כלומר, כל עוד לא הייתה ירידה יומית של 34% בנכס הבסיס, הקרן הממונפת לא תמחק לעולם. בירידות קיצוניות ממושכות היא בהחלט יכולה להגיע קרוב מאד למחיקה, נניח הפסד של 99.5%. כדי להגיע לכזו תשואה שלילית נדרשת ירידה הרבה יותר קיצונית מ 34% בנכס הבסיס, יותר באזור ה 80-90%, וזה תלוי כמובן בטווח ובתנודות היומיות שבהם מתבצעת הירידה.
בארה"ב (וגם בבורסות אחרות כולל בישראל) יש מנגנון ניתוק זרם או circuit breaker באנגלית. זהו מנגנון שנועד למתן תנודות חריגות במסחר. בארה"ב יש 3 מדרגות, תנודה של 7%, 13% ו 20% וכל אחת מתבטאת בעצירת המסחר לפרק זמן מסוים כאשר תנודה (עלייה או ירידה) של 20% במדד באותו היום תוביל להפסקת המסחר עד סוף היום. כלומר מדדי המניות בארה"ב מוגנים מפני ירידה של למעלה מ 20% ביום וזה על פניו מבטיח לנו שלעולם לא תהיה מחיקה של קרן ממונפת עד מינוף של פי קצת פחות מ 5. גם במדינות אחרות בעולם המספרים די דומים.

הטבה בפתיחת חשבון מסחר

פתחו חשבון מסחר בתנאים הטובים ביותר, חיסכו בדמי ניהול ועמלות מיותרות וקבלו מתנת הצטרפות

אבל... שחיקה וזה... אחי, קראתי על זה באינטרנט וזה לא עובד

שחיקה היא אולי המילה שעולה הכי הרבה כשמדברים על קרנות ממונפות. והיא אכן קיימת, אבל סביר שזו לא השחיקה שעליה אתם חושבים. אני לא בטוח מה התרגום הנכון של volatility drag אבל אני מניח שזה משהו כמו "שחיקה ע"י תנודתיות". כל מי שלמד מתמטיקה ביסודי (אולי בתחילת החטיבה, אני כבר לא זוכר) יודע שאם הורדנו 5% מערך מסוים ואז עלינו שוב 5% מהערך הנמוך יותר לא נגיע חזרה לאותו מספר.

95 = 0.95 * 100
99.75 = 1.05 * 95
בואו נכתוב את זה רגע בשורה אחת:
99.75 = 1.05 * 0.95 * 100
או בכתיבה קצת אחרת:
(0.05 - 1) * (0.05 + 1) * 100

אפשר רגע לשים בצד את השלם שלנו (100 במקרה הזה) ולסמן את 0.05 - אותם אחוזים שבדקנו ב X ונקבל
(x - 1) * (x + 1) = 1-x²
אנחנו יודעים ש x² תמיד חיובי ולכן התוצאה של הנוסחא הזו תמיד קטנה מ 1. כלומר בהחלט יש שחיקה בעקבות תנודתיות. אבל שימו לב, השחיקה שהצגנו כאן נכונה גם כאשר אנחנו מדגימים אותה על נכס בסיס לא ממונף.

האם זה מפחיד אותנו? סביר להניח שלא מאד, הרי יש קונצנזוס מוחלט על כך שהשקעה לטווח ארוך במדדים מניבה תשואה חיובית, ואנחנו יודעים בוודאות שיש עליות וירידות - תנודתיות - כל הזמן, כלומר שבמינוף של 1 (או במילים אחרות ללא מינוף) למרות אפקט השחיקה נשיג תשואה חיובית.
אז מינוף של 1 נחשב בטוח. אבל מה קורה אם מסתכלים על מינוף גדול יותר? הרי ככל שנגדיל את המינוף, נגביר את התנודתיות ואפקט השחיקה יהיה חזק יותר. האם מינוף של 1.01 הוא עדיין בטוח? אולי 1.1 או 1.42? מה לגבי מינוף של 2 או 3 או 4? איפה בדיוק עובר הגבול?
את האמת, אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד ואיך יתנהגו המדדים ואיזה אירוע כלכלי יקרה שישפיע על אותה שחיקה. אז מה עושים ולמה תמיד אומרים לנו שלהצמד למדד (מינוף 1) זה בטוח כל כך?
למי שרוצה לקרוא קצת יותר לעומק על המתמטיקה שעומדת מאחורי זה - ממליץ מאד על מאמר ומחקר שנעשה בעניין.
התקציר כאן, בהתחלה תמצאו גם קישור למאמר המלא

תנו לי רגע, הלכתי לחפש את כדור הבדולח שלי

לא מצאתי אותו אז במקום זה הלכתי לדבר הכי טוב שירגיע את אותי. נתוני העבר. זה מה שכולם עושים בשוק ההון, בוחנים את נתוני העבר, רחוק עד כמה שניתן ומנסים למצוא סטטיסטיקות, דפוסי התנהגות של משקיעים, דפוסי מחיר של חברות גדולות, חברות קטנות, מט"ח ועוד ובונים איזשהי תחזית לעתיד. זוכרים את הניתוח הבסיסי שלי מתחילת הפוסט? הוא נתן לי מספיק ביטחון כדי להטיח את התיאוריה שלי בכל אדם שהיה מוכן לדבר איתי על שוק ההון שקרנות ממונפות הן אכן מסוכנות, אבל גם יתכן מאד שהן כן מכשיר השקעה לגיטימי לטווח ארוך. עשיתי את זה כדי לעצבן אנשים. נו, לא באמת, פשוט חיפשתי להכות את המומחים, חיפשתי מישהו מספיק חכם ובעל ידע בתחום שימצא לי חור בתיאוריה, שיגיד לי שלא התייחסתי לגורם מסוים וכשאני אוסיף אותו למשוואה כל התיאוריה שלי תתפרק.

* באחד מהדיונים עלתה האפשרות שבמשבר קיצוני מאד תהיה עצירת מסחר של מספר ימים ואי אפשר לדעת איך תגיב קרן ממונפת יומית במצב כזה. זה מפחיד מאד אם חושבים שקרנות ממונפות משתמשות באופציות על מנת לייצר את המינוף ובמצבים של עצירת מסחר לכמה ימים אופציות עלולות להמחק לגמרי. לשמחתי המינוף ברובו לא נעשה ע"י אופציות ואתייחס לזה בהמשך, אבל זה אכן סיכון שאין עליו תשובה חד משמעית.

הפסקה קצרה לניפוץ מיתוסים וחוזרים

דיברנו על המונח שחיקה ממש לפני רגע, אך יש רבים, בעיקר בישראל, שטועים לחשוב שהשחיקה המדוברת בהקשר של קרנות ממונפות היא שחיקה של אופציות. אני לא רוצה להרחיב יותר מדי על אופציות כי זה הפוסט הזה גם ככה ארוך מדי ואין לי מושג איך שרדתם עד עכשיו. אני אסכם את זה בכמה משפטים.
אופציות (options) הן כלי עם תאריך תפוגה ויש להן שחיקה של הערך ככל שהזמן עובר.
קרנות ממונפות, או לפחות הקרנות של ProShares שאני בדקתי, לא משתמשות לרוב באופציות כדי למנף את התנודתיות, הן משתמשות לרוב בכלי פיננסי אחר שנקרא עסקאות החלף (swaps), הוא "זול יותר" ואין לו שחיקה שתלויה בזמן כמו אופציות. לכן הסירו דאגה מלבכם לגבי שחיקה עקב שימוש בכלים פיננסים שנשחקים בעצמם. על פי התיאור של הקרן הם משתמשים בעוד כלים "נגזרים" כמו חוזים עתידיים ועוד, אם זה מעניין אותכם, יש להם אתר ובוא תיאור של כל הכלים שבהם הם משתמשים ותיאור מאד מפורט על דרך הפעולה של הקרנות, כמות המזומן שהם מחזיקים ועוד..
השורה התחתונה היא שהם יודעים להציג מינוף יומי מדויק מאד גם לאחר כל ההוצאות ודמי הניהול ושלטווח ארוך יותר מיום יתכנו תוצאות שונות מאד ביחס לנכס הבסיס.

חזרנו, עכשיו לתוצאות האמת

אם הגעתם עד לכאן, אתם כל כך מחובים לפוסט שממש מגיע לכם לדעת מה המינוף האופטמלי לטווח ארוך. העניין שאף אחד, גם לא אני, יודעים להגיד לכם מה המינוף האופטמלי אפילו בהתבסס על תשואות העבר.

אבל אני באמת מנסה.

לצורך זה בניתי כלי שימושי מאד. אספתי את המידע של ה S&P 500 החל מ 1928 ושל הנאסדק 100 החל מ 1978. שימו לב שה S&P 500 בתצורתו הנוכחית (בערך) החל לפעול רק ב 1957, אני מניח שהמידע שהשגתי מ 1928 עד 1957 מתייחס בצורה משוקללת למדד ה S&P 90. כנ"ל גבי הנאסדק 100 שהחל לפעול ב 1985 והמידע שלפני כן מתייחס לנאסדק קומפיזיט שהחל לפעול ב 1971.

בכלי הזה ביצעתי סימולציה של מינופים 2,3,4 על שני המדדים האלה ובנוסף השוויתי את הסימולציה שלי פי 3 על הנאסדק אל מול התשואה האמיתית שסיפק ה TQQQ החל מ 2011. לשמחתי תוכלו לראות שהסימולציה שלי מכילה סטייה קטנה מאד מתוצאות האמת, ואפילו מחמירה בתשואות לעומת ה TQQQ כך שאני די בטוח שדרך החישוב שלי תואמת את המציאות וניתן להשתמש בה על מנת לסמלץ תשואות עבר בהינתן והכלי הזה היה קיים בעבר. שימו לב איך הגרף הורוד מתמזג עם הגרף הירוק כמעט לחלוטין.
לקחתי בחשבון את דמי הניהול - 0.95% בשנה. לקרנות אחרות יש דמי ניהול שונים, למינוף של ה S&P כפול 2 יש דמי ניהול של 0.89% למשל. החלטתי להשתמש ב 0.95% עבור כולם בכל זאת בהנחה שזה נותן לי מרווח קטן של החמרה.

מה אפשר להבין מהכלי הזה? בשורה הכי עליונה תוכלו להכניס ערך השקעה התחלתי וערך השקעה שנעשה כל חודש. ברירת המחדל היא השקעה התחלתית 1000 ללא השקעה חודשית וזאת כדי להציג את ביצועי המדד מול ביצועי הקרנות הממונפות באותה תקופה. אם רוצים לבחון אסטרטגיה שבה קונים כל חודש, יהיה עליכם להזין את המספרים הרלוונטים וללחוץ על recalculate כי החישוב הזה קצת כבד ולא יקרה באופן אוטומטי בכל הקלדה שלכם.

בשורה השניה תוכלו לבחור את טווח השנים - כרגע אני מחשב מתחילת השנה הראשונה ועד סוף השנה השניה שבחרתם.

בחלק התחתון מתחת לגרף כל שורה מייצגת נתונים של טווח השקעה. למשל שורה 4 תתייחס לממוצעים של תוצאות החישוב של כל 4 שנים בטווח השנים שבחרתם. 2015-2019 , 2016-2020, 2017-2021, 2018-2022, בפועל לא חישבתי את יום המסחר הראשון בכל שנה אלא התבססתי על 252 ימי מסחר שנתיים. היסטורית יש סטיות קטנות של ימים בודדים מדי פעם, זה לא מאד משנה לצורך הסטטיסטיקה מכיוון שאנחנו בעיקר מנסים להבין סדר גודל ולמצוא משהו מובהק שלא ישתנה ע"י יום לפה או לשם.

בנוסף בכל שורה תחת כל סוג מינוף תמצאו את הממוצע של התשואות עבור אותה תקופה, את התשואה המינימלית שהייתה - אם למשל נפלתם על ה 4 שנים הכי גרועות - ואת התשואה המקסימלית - אם נפלתם על ה 4 שנים הכי טובות.

בנוסף בכל שורה, אני צובע בירוק את הערך המקסימלי מכל סוג (מינימום, מקסימום וממוצע). שימו לב שזו רק דוגמא לשנים האחרונות ובה המינוף פי 4 מנצח בהכל. זה מאד לא נכון לתקופות ארוכות, למעשה הוא גם מציג תשואות שליליות כאשר בוחרים תקופה ארוכה יותר, אז שימו לב לאיזה נתונים אתם מנתחים.

מסקנות ואסטרטגיות השקעה אפשריות

כמובן שאני לא ממליץ לכם על שום דבר, אני לא יועץ, אני כן מוכן לשתף במסקנות שלי.
תשואות מדד לטווח ארוך זה מעניין מאד, אבל אופן ההשקעה של כולנו לא מסתכם בזה שאנחנו זורקים את כל הכסף העתידי שלנו בהתחלה ומחכים 30 שנים. לרוב ההשקעה מתבצעת לאורך כל תקופה ההשקעה. זה יוצר סוג השקעה שנקרא DCA - Dollar Cost Average שבו משקיעים סכום קבוע כל תקופת זמן קבועה ללא קשר למחיר הנכס שבו אנחנו משקיעים. סוג כזה של השקעה אמור למתן את התנודתיות של האחזקה שלנו מכיוון שלפעמים אנחנו קונים במחיר גבוה יחסית ולפעמים במחיר נמוך יחסית ובכך ממצעים את המחיר שבו קנינו.

כשבחנתי את התוצאות של הקרנות הממונפות עם השקעה חודשית די גדולה, ציפיתי לראות שינוי בתשואות. השינוי בתשואות לתקופות ארוכות היה כל כך מינורי שחשבתי שיש לי באג בחישוב. לאחר קצת חפירה בקוד הבנתי שאין באג (לפחות לא כזה שאני מצאתי), ההסבר הרבה יותר פשוט. הסכום שנצבר לאחר הרבה שנים כל כך גדול לעומת הסכום שאותו אני משקיע כל חודש שבטווח ארוך אין הגנה מפני תנודתיות.
אפילו אם נסתכל על תשואה אפסית. אם אנחנו משקיעים במשך 20 שנים כל חודש סכום קבוע, למשל 1000 ש"ח. לאחר 20 שנים יהיו לנו - ללא תשואה בכלל - 240,000 ש"ח. כלומר כל רכישה שלנו אחרי 20 שנים מזיזה את המחט ב 0.4%. ואם נקח תשואה 15% בשנה, אז בכלל נגיע להשקעה חודשית ששווה לפסיק מהסכום שכבר צברנו ואנחנו למעשה חשופים לתנודתיות הרבה יותר בסוף תקופת ההשקעה שלנו לעומת תחילת התקופה.

יוצא דופן לזה הוא שאם יש קריסה חמורה של הקרן הממונפת בעיקר בתחילת התקופה של ההשקעה, דווקא כאן ה DCA כן יכול לתת בוסט משמעותי שיכול להציל לכם את התשואות לטווח ארוך בצורה משמעותית.

המסקנה שלי מזה - והיא לא מרעישה במיוחד - שכדאי לקחת סיכון גבוה יותר בצורת קרן ממונפת במיוחד בתחילת הדרך, ועם הזמן כדאי לשקול להוריד את החשיפה. סה"כ המסקנה די דומה לאסטרטגיה די נפוצה שמדברת על האחוז המנייתי והמסוכן יותר בתיק השקעות והוא צריך להיות מותאם לגיל שלכם.

הייתי גם בודק החל מאיזה תקופת זמן הסיכון אל מול התשואות העודפות גדול מדי. אם תיכננתם להשקיע למשל 30 שנים ורק החל מתקופה של 20 שנים אתם רואים תוצאות טובות למינוף מסוים, אולי שווה להשקיע רק למשך 10 שנים ואם נפלתם על 10 שנים טובות לשקול לשנות אסטרטגיה או להוריד סיכון בצורת אחוזים נמוכים יותר מהתיק שממונפים.

פיצ'רים נוספים לבחינת אסטרטגיות נוספות

כמו שניתן לראות הבעיה העיקרית שלנו היא התנודתיות ו DCA לא ממש עוזר לנו. אפשרות אחת היא להחליט שאחוז ההשקעה בחלק ממונף בתיק יהיה קבוע - למשל 20% מהתיק ולבצע כל הזמן איזונים - נניח כל 3 חודשים. אם ירדנו מתחת ל 20% בתקופה שהשוק יורד להשלים ל 20% (יתכן שזה ידרוש מימוש של השקעה לא ממונפת), ואם עלינו מעל לממש חלק מהרווח ולהעביר אותו לחלק הלא ממונף בתיק.

בחישוב זה צריך לקחת בחשבון גם מס רווח הון שנשלם כאשר אנחנו ברווח ולא נמצאים תחת כלי פיננסי שמאפשר מכירה ללא אירוע מס ואולי גם אינפלציה שיכולה להוריד א המס שנשלם בפועל.

אסטרטגיה אפשרית נוספת היא לבדוק מה יקרה כאשר נחליט לעשות למשל דאבל דאון על ההשקעה בירידה של20% בנכס הבסיס או מימוש חלקי בעליה של 20% של נכנס הבסיס. אפשר לבדוק את התוצאות של דרך פעולה כזו עבור כל שינוי באחוזים, למשל 10%, 11%, 12, ועד 30% ואולי למצוא איזו אסטרטגיה שעוזרת לנו למתן את התנודתיות ומניבה רווח אופטימלי לפחות על פי נתוני העבר.

אני מתכוון להוסיף פיצ'רים שיבחנו את האסטרטגיות האלה בהמשך.