אני אוהב לפרוט את התשובה למספרים, כי ככה אפשר להבין טוב יותר את פוטנציאל התשואה מול הסיכון. חשוב גם לזכור שהתשואה נטו לא נבחנת רק מול עלות ההלוואה, אלא גם מול אלטרנטיבת השקעה פשוטה יותר וישירה יותר.
הנחות החישוב
- יש לנו מיליון ₪ שאותם אנחנו רוצים למנף.
- אנחנו בוחרים בפוליסת חיסכון, ומשתמשים בה גם כבסיס להלוואה.
- ההלוואה היא בריבית פריים מינוס חצי, כלומר 5% בדוגמה הבסיסית.
- ניתן לקחת 80% הלוואה, כלומר 800 אלף ₪.
- הפוליסה נמצאת במסלול כללי, עם יחס תשואה של 0.6 לעומת מסלול מנייתי: אם המדד עושה 10%, הפוליסה עושה 6%.
- דמי הניהול והעלויות הנוספות בפוליסה הם 1%. הרחבתי על פירוט העלויות הנוספות כאן. ההשוואה נערכה על קרנות השתלמות אך העלויות זהות גם בפוליסת חיסכון
- לצורך הפשטות, נזניח אינפלציה בחישוב מס רווח הון.
השורה התחתונה במספרים
- בתרחיש סביר: מינוף דרך הפוליסה מסיים עם 57.5 אלף ₪ נטו, לעומת 75 אלף ₪ בהשקעה ישירה ללא מינוף.
- בתרחיש אופטימי: המהלך משיג יתרון קטן של 5.5 אלף ₪ בלבד.
- בתרחיש פסימי: ההפסד גדל ל 198 אלף ₪, לעומת 100 אלף ₪ ללא מינוף.
- כלומר, ברמות ריבית של 5%-6%, פוטנציאל התשואה העודפת נשחק מאוד ביחס לסיכון שנלקח.
תרחיש חיובי סביר
פוליסת החיסכון מניבה 6% ברוטו. אחרי דמי ניהול נשארים עם 5%, ואחרי מס נשארים עם 3.75% נטו. זה נותן רווח של 37.5 אלף ₪ נטו על המיליון שבפוליסה.
את ההלוואה, 800 אלף ₪, אנחנו משקיעים במדד שמייצר 10% תשואה באותה תקופה. אחרי מס רווח הון נשארים עם 7.5% נטו, כלומר 60 אלף ₪. עלות ההלוואה היא 40 אלף ₪.
סך הכל נשארים עם 57.5 אלף ₪ נטו. אילו היינו פשוט משקיעים מיליון ₪ ישירות במדד, היינו מסיימים עם 75 אלף ₪ נטו. במילים אחרות: לקחנו סיכון של מינוף, ובסוף נשארנו עם 17.5 אלף ₪ פחות.
תרחיש סופר אופטימי
עכשיו נניח תרחיש טוב במיוחד: המדד מניב 15%, הפוליסה מניבה 9%, ואחרי דמי ניהול נשארים עם 8% ברוטו. בפוליסה זה מתורגם ל 60 אלף ₪ נטו, ובחלק הממונף ל 90 אלף ₪ נטו. אם במקביל הריבית יורדת ל 4%, עלות ההלוואה היא 32 אלף ₪.
במצב הזה המהלך כולו מסיים עם 118 אלף ₪ נטו. השקעה ישירה במדד באותה תקופה הייתה מניבה 112.5 אלף ₪ נטו. כלומר הרווחנו בזכות המינוף רק 5.5 אלף ₪.
תרחיש פסימי
עכשיו נניח שהמדד יורד ב 10%. לפי יחס התשואה שהנחנו, הפוליסה יורדת ב 6%, וביחד עם 1% עלויות נוספות אנחנו מגיעים לירידה של 7% בפוליסה. זה אומר הפסד של 70 אלף ₪ בפוליסה.
החלק הממונף, 800 אלף ₪ במדד, מפסיד 80 אלף ₪. אם הריבית עולה ל 6%, עלות ההלוואה היא 48 אלף ₪. התוצאה הכוללת היא הפסד של 198 אלף ₪.
השקעה ישירה במדד ללא מינוף הייתה מביאה אותנו להפסד של 100 אלף ₪. כלומר ההפסד כמעט הוכפל, והמינוף פגע בנו ב 98 אלף ₪ נוספים.
אז האם זה כדאי?
עכשיו נשאר לשאול האם הסיכון שנלקח שווה את כמה אלפי השקלים בשנה בתרחיש מאוד טוב. כמובן שאי אפשר לדעת מראש מה יהיו התשואות ומה תהיה הריבית, אבל כשבודקים תרחישים ריאליים, במקרה הטוב ביותר הרווח מזערי ביחס לסיכון.
בתקופות שבהן הריבית הייתה כמעט אפסית היה למהלך כזה יותר היגיון כלכלי. ברמות ריבית כמו אלו שנבחנו כאן, הכדאיות יורדת מאוד: פוטנציאל התשואה העודפת נשחק, והסיכון נשאר גבוה.
מי שמחפש דרך פשוטה, שקופה ויעילה יותר להיחשף לשוק ההון, לרוב יגלה שהשקעה ישירה עושה את העבודה בלי שכבת עלויות נוספת ובלי סיכון מימון מיותר.
סיכון נוסף
סיכון נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא דרישה להשלמת ביטחונות.
ניתן לקחת הלוואה של עד כ 80% משווי הפוליסה כי היא משמשת כבטוחה. כאשר השוק יורד, שווי הפוליסה נשחק, ובהתאם גם יחס ההלוואה לבטוחה עולה.
בירידות חדות, החברה המלווה יכולה לדרוש החזר חלק מההלוואה או הפקדת כסף נוסף, לעיתים עוד לפני שההלוואה גבוהה משווי הפוליסה.
אם במקביל הכסף הממונף מושקע בשוק וגם הוא בהפסד, ואין לנו נזילות חיצונית - נאלץ למכור בהפסד כדי לעמוד בדרישה, וכך נפגעת היכולת להתאושש כשהשוק חוזר לעלות.
כדאי גם להכיר שלא ניתן לנייד פוליסת חיסכון לחברה אחרת ללא אירוע מס, מה שמפחית את היכולת להתמקח על דמי הניהול ובפועל גורר דמי ניהול גבוהים יותר גם מול מכשירי השקעה מנוהלים אחרים.
אם אתם בוחנים הלוואה קיימת מול השקעה חלופית, תוכלו להזין את הנתונים שלכם במחשבון כדאיות הלוואה לצורך השקעה.
