ריבית בנק ישראל היא נקודת האמצע במרווח בין הריבית שבה בנק ישראל מלווה כסף לבנקים מסחריים לבין הריבית שבה הוא לווה כסף מהם. ריבית זו מהווה את הבסיס לריבית הפריים במשק הישראלי.

ריבית הפריים נקבעת על ידי הוספת 1.5% לריבית בנק ישראל, והיא משמשת כבסיס לתמחור עסקאות פיננסיות, הלוואות ופקדונות. ריבית בנק ישראל מתעדכנת מדי חודש, ובהתאם מתעדכנת גם ריבית הפריים.

כאשר הריבית נמוכה, קל יותר לקחת הלוואות ולהניע את הכלכלה. עסקים ויזמים יכולים להתמנף בקלות וליזום השקעות שהתשואה עליהן גבוהה מהריבית שהם משלמים על ההלוואות.

כאשר בנק ישראל מעלה את הריבית, עלות ההלוואות גדלה וההחזרים החודשיים על משכנתאות והלוואות צמודות פריים עולים. כתוצאה מכך, נשאר פחות כסף לצריכה והכלכלה מאטה.

העלאת ריבית היא כלי מכוון שמשמש את בנק ישראל למאבק באינפלציה גבוהה. בתקופות של אינפלציה גבוהה, הבנק מעלה את הריבית כדי להוריד את הצריכה ולהאט את הכלכלה.

לאורך השנים חלו תנודות משמעותיות בריבית בנק ישראל - מרמות גבוהות של 16-17% ב-1995, דרך תקופה ארוכה של ריבית נמוכה מאוד (0.1%), ועד לעליות הריבית בשנים האחרונות בעקבות האינפלציה.

נכון לאמצע 2023, ההערכות הן שאנו לקראת סוף מחזור העלאת הריבית, כשכבר ניכרת ירידה בצריכה במשק. עם זאת, אי אפשר לדעת בוודאות מה יקרה בהמשך ואם הריבית תמשיך לעלות או תרד.