מח"ם - משך חיים ממוצע של אגרות חוב. המח"ם הוא משך הזמן המשוקל שבו חוזר האשראי לבעליו בהתאם ללוח הסילוקין. דרך דוגמאות פשוטות נבין איך מחשבים את המח"ם: אם מחר נקבל חצי מהסכום ובעוד שנה את החצי השני, המח"ם הוא חצי שנה.

המח"ם משמש כאינדיקטור לסיכון באגרת החוב. ככל שהמח"ם גבוה יותר (זמן ארוך יותר עד החזר הכסף), כך הסיכון גדול יותר ולכן גם הריבית שנקבל צריכה להיות גבוהה יותר. הסיבה היא שבמהלך זמן ארוך יותר יכולים לקרות אירועים שונים - משברים כלכליים או בעיות אצל החברה המנפיקה.

כאשר בוחנים אגרות חוב של אותה חברה - צמודות וקבועות - אמורות להיות להן תשואות דומות. ההפרש ביניהן מהווה ציפיות לאינפלציה של המשקיעים. לדוגמה: אם אגרת חוב קבועה נותנת 5% ואגרת צמודה נותנת 3%, המשקיעים צופים עלייה של כ-2% במדד המחירים.

במצב רגיל, אגרות חוב עם מח"ם ארוך צריכות לתת תשואה גבוהה יותר מאגרות עם מח"ם קצר. אבל במצבי משבר יכול להיווצר מצב הפוך - היפוך עקום התשואות - שבו אגרות חוב קצרות נותנות תשואה גבוהה יותר מאגרות ארוכות.

היפוך עקום התשואות נחשב לאינדיקטור אמין מאוד למיתון כלכלי. בכל המיתונים במאה השנים האחרונות קרה היפוך עקום התשואות לפניהם, ותמיד בתוך חצי שנה עד שנה וחצי אחרי ההיפוך הגיע מיתון.

בארצות הברית היה היפוך עקום התשואות לפני כשנה, והשאלה היא האם נכנסנו או הולכים להיכנס למיתון. הפעם זה לא חד משמעי לגמרי, גם בגלל שינויים בהגדרות המיתון והרצון להימנע מהכרזה על מיתון, אבל המצב קרוב לכך.