הסרטון מסביר על חוזים עתידיים (Futures) וחוזי החלף (Swaps) כמכשירים פיננסיים. חוזה עתידי הוא חוזה סטנדרטי שמגדיר את סוג הנכס, המחיר והתאריך לביצוע העסקה, ויכול להתייחס לסחורות, ניירות ערך או מטבעות.

חוזה החלף (Swap) הוא החלפת סיכון או תזרימי מזומנים בין שני צדדים ממכשירים פיננסיים שונים. הסוג הנפוץ ביותר הוא החלפת ריבית (Interest Rate Swap).

הסרטון מציג דוגמה מפורטת של החלפת ריבית: סטיב עם הלוואה בריבית משתנה (5%) וחשש מעליית הריבית, ואילון עם הלוואה בריבית קבועה (6%) שמוכן לקחת סיכון. הם מחליפים את תשלומי הריבית בינהם.

סוג נוסף הוא Equity Swap - החלפת תשואת מניות. בדוגמה: חברת Invesco רוצה להציע תשואת מדד בלי לקנות את כל המניות, והבנק מהצד השני. הם מחליפים תשואות - הבנק מקבל את תשואת המניות שבחרה Invesco, והיא מקבלת תשואת המדד.

היתרונות של עקיבה סינתטית (דרך Swaps): לא צריך לקנות את כל המניות במדד, חיסכון בעלויות תפעוליות, אין צורך באיזון מתמיד של התיק, וכוללת דיבידנדים.

הסיכון העיקרי הוא סיכון המנפיק (Counterparty Risk) - מה קורה אם הבנק קורס ולא יכול לעמוד בהתחייבויות. להפחתת הסיכון עובדים מול מספר גופים (5-10), מפזרים את הסיכון, ומנטרים באופן מתמיד.

הנתונים מראים עלייה בהשקעות ב-ETFs סינתטיים לעומת יציבות יחסית ב-ETFs פיזיים (2018-2020). גם בישראל קרנות פנסיה וקרנות השתלמות משתמשות בעקיבה סינתטית עבור מדדים זרים כמו S&P 500.

מה ההבדל בין חוזה עתידי לחוזה החלף?

איך עובדת החלפת ריבית בין שני לווים?

מדוע מישהו ירצה להחליף ריבית קבועה בריבית משתנה?

מה זה Equity Swap ואיך זה עובד בפועל?

איך חברת Invesco יכולה להציע תשואת מדד בלי לקנות את כל המניות?

מה היתרונות של עקיבה סינתטית על פני עקיבה פיזית?

מה זה סיכון מנפיק ואיך מפחיתים אותו?

למה יש עלייה בפופולריות של ETFs סינתטיים?

איך קרנות הפנסיה בישראל משתמשות בעקיבה סינתטית?

מדוע בפירוט קרן פנסיה רואים רק 10% מניות ו-80% מזומן?