אחרי כזו הקדמה חשוב מאד לציין שאני לא סוכן/יועץ פנסיוני. אסור לי על פי החוק לייעץ לכם, ולמרות זאת, ידע וכלים תוכלו לקבל בשפע. בואו נתעכב לרגע על משהו שאולי נראה לכם לא מהותי אבל חשוב מאד, מה ההבדל בין סוכן ליועץ פנסיוני?
בואו נעשה את זה הכי קליל והכי פחות רשמי, יועץ עובד אצלכם, סוכן עובד אצל מישהו אחר, לשניהם יש רישיון לעסוק בתחום ולייעץ. סוכן פנסיוני מקבל את השכר שלו מחברת ביטוח ע"י הפניה של לקוחות אליה (והוא יכול לעבוד עם מספר חברות במקביל) ויועץ פנסיוני בלתי תלוי מקבל את השכר מכם ולא מאף גוף ביטוחי אחר. יתכן שגם סוכן פנסיוני יהיה מאד מקצועי ואפילו יתכן שתקבלו ממנו את הייעוץ הכי טוב ונכון עבורכם, אך מכיוון שהשכר שלו אינו תלוי ברמת הייעוץ אלא בחברת הביטוח ובמסלול שתבחרו, יש לו בעיקר אינטרסים כלכליים אחרים וטובתכם כנראה משנית.
בישראל יש מעט מאד יועצים בלתי תלויים, לדעתי כמה עשרות בודדות. אם לא שילמתם עבור שירות כזה באופן מודע, סביר מאד להניח שעד היום דיברתם רק עם סוכנ/ת. אם אתם מעוניינים לקבל את ייעוץ מקצועי ונטול אינטרסים, אני ממליץ לחפש יועץ בלתי תלוי, יתכן שאם תאגדו מספר אנשים בעבודה שלכם לקבל ייעוץ אפילו תקבלו הנחה.

צוברת או תקציבית

הפנסיה התקציבית היא כמעט נחלת העבר. עובדים חדשים כבר לא זכאים לפנסיה תקציבית אבל שווה להכיר את המושגים במשפט וחצי. בפנסיה תקציבית העובד לא מפקיד כספים מהשכר שלו וגובה הפנסיה שלו יקבע על פי הותק שלו (בדר"כ 2% עבור כל שנת ותק) ואחוזים אלה נמדדים מהשכר שלו בזמן היציאה לפנסיה. עקב עלייה בתוחלת החיים נוצר מצב שבו הסכום שמעסיקים נדרשים לשלם גבוה יותר ממה שהצליחו/תכננו לחסוך עבור מטרה הזו.

בפנסיה צוברת המעסיק והעובד מפרישים ביחד לקרן פנסיה. הסכום שנצבר בקרן בצירוף המקדם (תכף נדבר עליו) ביום הפרישה יקבעו את גובה הקיצבה החודשית שלכם. הסכום שנצבר הוא לא רק סכום של ההפקדות שלכם, הוא מושפע מגורמים נוספים ונסקור אותם בהמשך.

איפה זה - מקדם - אותי?

החישוב של המקדם שאני הולך להציג הוא לא מדויק ופשטני מאד. ישנם לא מעט פרמטרים שעשויים להשפיע עליו כמו מצב משפחתי, תאריך הלידה של בן הזוג, אחוז הקצבה שיקבל בן הזוג במקרה מוות ועוד. החישוב הזה כן יתן לכם כיוון כללי על הסדר גודל של המקדם.

בכדי לקבוע את גובה הקיצבה שתקבלו כל חודש ובכדי שבאופן סטטיסטי תקבלו את כל הכסף שחסכתם, צריך להעריך מה תהיה תוחלת החיים שלכם ולחלק את הסכום שנצבר לכם במספר החודשים שנשארו לכם לחיות. כיום גיל הפרישה לגברים עומד על 67 ולנשים על 65. לעומת זאת תוחלת החיים של גברים נמוכה מזו של נשים, ב 2017 היא עמדה על 81.27 לגברים ו 84.58 לנשים. לצורך הדוגמא, הבאה נשתמש בתוחלת החיים הזו, אם כי תוחלת החיים עולה ועבור גבר או אישה שיצאו לפנסיה היום, תוחלת החיים תהיה מעט יותר גבוהה. בסוף הפוסט תמצאו קישור לאתר ובו תוכלו להעריך את תוחלת החיים שלכם בהתאם לשנת הלידה שלכם. עבור גברים שיצאו לפנסיה בגיל 67 ותוחלת החיים שלהם היא 81.27 יש כ 14 שנים ו 3 חודשים לחיות - או במילים אחרות בערך 171 חודשים. לנשים, בחישוב זהה יהיו 235 חודשים. מספר החודשים הינו ה"מקדם".

בפנסיה המקדם אינו מובטח ואינכם יכולים לדעת מה יהיה המקדם ביום הפרישה שלכם, זאת מכיוון שתוחלת החיים עולה וגם גיל הפרישה עשוי להשתנות (גם הוא עולה בהתאמה). ביום שבו תחליטו לפרוש, יחושב עבורכם המקדם שיקבע את גודל הקיצבה. שימו לב שאתם הרי לא מחוייבים לפרוש בגיל שקבוע בחוק. במידה ותחליטו להמשיך לעבוד ולפרוש בגיל מאוחר יותר, המקדם שלכם ישתנה בהתאם והקיצבה החודשית שלכם תהיה גבוהה יותר.

מה יקרה אם תחיו יותר מתוחלת החיים? תמשיכו לקבל את אותה קיצבה, במידה ותמותו לפני, השארים שלכם (בן/בת הזוג וילדים - לרוב עד גיל 21) יקבלו קיצבה מלאה/חלקית לתקופה מסוימת. את התנאים הספציפיים אמליץ לחפש באתר "כל זכות" מכיוון שיש לא מעט מקרי קצה ולא נרחיב עליהם כאן.

בפנסיה יש גם רכיב אובדן כושר עבודה (אכ"ע), כלומר, אם אינכם יכולים להמשיך לעבוד עקב מצב בריאותי (יש קריטריונים כמובן, לא כי לא בא לכם לקום מהמיטה ביום ראשון) חברת הביטוח תשלם לכם קיצבה לפני גיל הפרישה.
חברות הביטוח מבטחות המון אנשים בו זמנית, חלקם יחיו יותר וחלקם פחות אך זה אמור להתאזן לאותה תוחלת שלפיה חושב המקדם. עם זאת, יהיו שנים שבהם חברת הביטוח תצטרך לשלם יותר או פחות מהכספים שנצברו לפנסיות של כל החוסכים ביחד. אז מה עושים? מי משלם/מרוויח את ההפרש?

איזון אקטוארי

  • העמיתים (אתם) משלמים ביטוח ריסק בכל חודש. ביטוח זה כנגד אובדן כושר עבודה או מוות. סך התשלומים נצברים בקופה יעודית.
  • ערבות הדדית -העמיתים (החוסכים) נושאים בעלות התביעות של שאר חברי הקרן (באותה חברה).
  • במקרה של עודף לאחר תשלומי התביעות אל מול סך הריסק שנצבר נקבל עודף אקטוארי. אם נוצר מחסור נקבל גרעון אקטוארי. האיזון מתבצע כל רבעון/חודש

נניח בתקופה מסוימת חברת הביטוח הייתה צריכה לשלם ליותר אנשים ממה שהעריכה, נוצר פער בין סך הכסף שנמצא בקופה היעודית לבין התשלומים שחברת הביטוח צריכה לשלם. להפרש הזה קוראים גרעון אקטוארי. במידה וההפרש הזה דווקא הפוך, כלומר, לחברת ביטוח יש יותר כסף ממה שהעריכה, הפער נקרא עודף אקטוארי. בקרנות הפנסיה ישנו מנגנון ערבות הדדית, הפערים האקטוארים נופלים על כלל המבוטחים. אם ישנו גרעון אקטוארי, כלל המבוטחים בחברה יראו סעיף המציין שחלק מהכסף בקרן שלהם הופרש לטובת כיסוי הגרעון האקטוארי. בהתאם, במידה והיה עודף אקטוארי, כלל החוסכים יקבלו תוספת לחיסכון.

לחיות על הקצה - 70% כזה…

כמו בכל דבר אחר בחיים, יש מספר מסלולים לבחירתכם שבהם יושקע/ישמר הכסף שלכם. ישנם מסלולים מסוכנים יותר שעשויים להניב לכם רווחים גדולים יותר או פחות.

כלל אצבע בחיים - פוטנציאל רווח גדול יותר טומן בחובו סיכון גדול יותר.

על מנת שתוכלו להנות מקיצבה גדולה יותר בעתיד, כספי הפנסיה שלכם יושקעו בתמהיל מסוים באפיקי השקעה שונים. נהוג לבחור אפיקים מסוכנים יותר בגיל צעיר, מכיוון שסטטיסטית גם אם בטווח הקצר הם יכולים להשיג תשואה שלילית, לטווח ארוך הם ישיגו תשואה חיובית. ככל שמתקרבים לגיל הפרישה נהוג להוריד את הסיכון על מנת לא לחוות ירידה בתשואה קרוב לגיל הפרישה ובכך לסכן את הקיצבה שלכם.

המדינה רוצה להבטיח לכם תשואה מינימלית ועד אוקטובר 2022 30% מכספי הפנסיה הושקעו באג"ח מיועדים ממשלתיים שלא ניתן לרכישה ע"י הציבור מחוץ לפנסיה. האג"ח הזה הבטיח לכם תשואה שנתית של 4.86% צמוד למדד.
החל מאוקטובר 2022 חל שינוי ועבור אותם 30% (רק מה שתפקידו החל מאוקטובר 2022) תובטח לכם תשואה שנתית של 5.15% צמודה למדד. מאחורי הקלעים הכספים האלה יושקעו בנפרד באפיק מנייתי. במידה והוא ישיג תשואה נמוכה יותר המדינה תממן את ההפרש ביום הפרישה. במידה והמסלול המנייתי ישיג תשואה עודפת (סבירות גבוה שזה מה שיקרה), ההפרש יגיע למדינה. אין לכם השפעה על זה, אבל הי, הרווחתם עוד 0.29% בשנה שזה לא רע בכלל.

חשוב מאד להבין, לא משנה באיזה מסלול השקעה תבחרו, אותם 30% יושקעו אך ורק באפיק הזה. יש אפשרות לנייד את כספי הפנסיה לניהול עצמי, במידה ותבחרו לעשות זאת תאבדו את התשואה המובטחת עבור אותם 30%, אך תוכלו להשקיע אותם בכל אפיק שתרצו. למען האמת גם בניהול עצמי יש מגבלות מסוימת, אך לא נרחיב עליהם כאן.

לבחור את הסוס המנצח

לא אפרט את כל המסלולים האפשריים, בין היתר כי הם משתנים עם הזמן ובין חברות, אבל ככלל יש מסלולים עם חשיפה נמוכה למניות, מסלולים עם חשיפה בינונית וחשיפה גבוהה. יש כאלה שמנוהלים בצורה אקטיבית ויש מסלולים פאסיבים. מה זה בכלל אומר?

המשמעות של ניהול אקטיבי היא שהקרן שבה בחרתם תשקיע באפיקים שונים ע"פ שיקולי דעתה. אם זו קרן מנייתית למשל, הקרן יכולה להשקיע בהרבה מניות, במעט מניות, בארה"ב, בסין, בישראל, בחברות קטנות או גדולות ועוד… למעשה הקרן תנתח את השווקים, את החברות שנסחרות בבורסה ותנסה לבחור מספר מניות שהיא צופה שישיגו את התשואה הכי טובה, לפחות בתיאורה. במבחן התוצאה לטווח ארוך ניהול אקטיבי לא מצליח לנצח את מדד הבסיס. כלומר, אם לדוגמא מדד ת"א 35 עלה ב 50% ב 5 שנים, רוב הקרנות שמנוהלות אקטיבית ובחרו מניות שנסחרות בת"א בצורה סלקטיבית לא יצליחו להשיג תשואה שעולה על תשואת המדד. זה נכון לכל סוגי אפיקיי ההשקעה האקטיביים, לא רק לקרנות פנסיה. גם קרנות גידור פועלות בצורה דומה ומעטות מהן מצליחות להשיג תשואה עודפת על פני מדדי המניות, וגם זה לתקופות זמן קצרות יחסית.

מסלול פאסיבי אומר שהכסף שלכם יושקע בכלי שמחקה את תשואת המדד, כלומר אם המדד יעלה ב 10% גם החלק של הקרן שלכם שמושקע במדד יעלה ב 10% בהתאם. אחד המסלולים שצובר תאוצה הוא מסלול מחקה מדד S&P 500. יש סיבה די טובה לכך. S&P 500 הוא מדד הכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב. המדד משקף כחצי מכלכלת העולם, זה משתנה, אבל האחוז המדויק פה לא קריטי, מה שחשוב להבין שיש לנו חשיפה לחלק מאד מגוון ורחב ע"י עקיבה של מדד אחד. יש הטוענים שזה לא פיזור מספיק ויש שכן. בכל מקרה, אם אתם לא מנהלים את הפנסיה בעצמכם אין לכם יותר מדי אפשרויות וזו כנראה האפשרות עם פיזור הסיכונים הכי גדול שתוכלו לבחור מבין המסלולים הקיימים כיום.

תשואות העבר לא מעידות על העתיד, ומכיוון שסטטיסטית הסיכוי של מסלולים אקטיביים לנצח את המדד קטנה מאד, השוואה של מסלולים שונים וחברות שונות אינה רלוונטית. אני מעדיף לבחור במסלול עם הסיכוי הכי טוב עבור תשואה מקסימלית בטווח ארוך - הרי זו המטרה של כולנו, למקסם את הקיצבה שלנו בפנסיה. מסלול מחקה מדד S&P 500 קיים ברוב חברות הביטוח (אולי כבר בכולן) ומכיוון שביצועי המדד לא מושפעים מהחברה בה בחרתם להחזיק את הפנסיה שלכם, הפרמטר הכי חשוב במצב כזה הוא דמי הניהול. דמי ניהול נמוכים יותר יבטיחו לכם תשואה טובה יותר וכל עשירית אחוז משמעותית מאד. תוכלו לבחון שתי הצעות במחשבון השוואת דמי הניהול בפנסיה.

שימו לב, דמי הניהול מתחלקים ל 2. דמי ניהול מההפקדה ודמי ניהול מהצבירה. ככל שהצבירה שלכם גדולה יותר דמי הניהול מההפקדה מתגמדים לעומת דמי הניהול מהצבירה. לדוגמא, צברתם 1,000,000 ש"ח ואתם מפקידים בכל חודש 3000 ש"ח נוספים. נניח שדמי הניהול מההפקדה שלכם הם 2%, תשלמו 60 ש"ח בחודש, או 720 ש"ח בשנה. נניח שדמי הניהול מצבירה הם 0.2% - רק עשירית מדמי הניהול מההפקדה, תשלמו בשנה 2000 ש"ח, סדר גודל של פי 3! אם אתם ממש בתחילת דרכם, יתכן שתעדיפו דמי ניהול מההפקדה נמוכים יותר, אך חשוב לבדוק את הכדאיות אחת לתקופה ולהבין האם כבר צברתם מספיק כסף וכדאי לעבור לחברה אחרת או קומבינציה אחרת של דמי ניהול שתפחית את הסכום הכולל שאתם משלמים.

המספרים לא מסתדרים, עובדים עלינו!

תיאום ציפיות זה דבר חשוב, ולכן כדאי להבין לאיזה תשואה לצפות ולא להסתמך על מספרים ששמעתם בארוחה המשפחתית. כלל אצבע אומר שבעשורים האחרונים השוק עולה בממוצע בכ 10% בשנה. נדגיש - בממוצע! תתכן שנה שהשוק יעלה ב 24% ואחת אחרת שבה השוק ירד ב 11%. 10% בשנה הם ממוצע לטווח ארוך, נניח 20-30 שנים, כך שגם בטווח של 5 שנים סביר להניח שתראו תשואות שונות לגמרי.

דיבידנדים
חשוב לציין שהתשואה הזו כוללת השקעת של דיבידנדים שמחולקים לכם ומושקעים מחדש. (תוכלו להרחיב את הידע על דיבידנדים כאן). זה אומר שאם נקח את המספר שמייצג את שער המדד בלבד (כאילו לא השקענו את הדיבידנדים בחזרה) יותר סביר שנקבל תשואה של כ 6.7% ממוצעת בשנה.

מט"ח
אם בחרתם בעקיבה אחרי מדד שנסחר במטבע שונה מהשקל, אתם גם חשופים להשפעות מט"ח. אם השקעתם בארה"ב ומדד ה S&P 500 עלה ב 20% אבל שער הדולר ירד ב 5%, הרי שבאופן אפקטיבי (בשקלים) יהיה לכם רווח של 15% בלבד. זה גם עובד לכיוון ההפוך אז לא לדאוג.

Dollar Cost Average
שימו לב, ההשקעה שלכם בפנסיה היא לא חד פעמית, כלומר, לא הפקדתם סכום כלשהו בהתחלה ועכשיו אתם בוחנים את התשואה עליו אל מול המדד. אתם משקיעים בכל חודש את ההפרשה החודשית שלכם לפנסיה. לשיטת השקעה זו קוראים DCA, מכיוון שהיא ממצעת את שער הקניה כל הזמן, לפעמים תקנו בשער קצת גבוה ולפעמים בנמוך, לאורך זמן זה מתקזז. התשואה השנתית המצטברת לכל התקופה של הקרן תקפה רק להפקדה הראשונה שלכם, שאר ההפקדות יצברו כל אחת את התשואה המצטברת מיום ההפקדה ובהתאם לשער ביום הקניה כמובן.

קאש דראג - זה לא סוג של מופע דראג
כל קרן שומרת על חלק מהכסף נזיל. המשמעות היא שלא כל הכסף שלכם מושקע וצובר תשואה. אני לא חושב שיש דרך לבדוק את האחוז הזה, אולי כן תוכלו לקבל תמונת מצב פעם בכמה חודשים, אך לא תדעו האם לאורך כל התקופה נשמר אחוז כזה או אחר של מזומן. תוכלו לצאת מנקודת הנחה שבמסלול מחקה מדד זה נע באזור ה 1%-5% מהכסף כך שההשפעה על התשואה לא מאד גדולה, אך בהחלט קיימת. למשל עבור תשואה השנתית של 10% וקאש דראג בגובה 3%, יווצר פער של 0.3% בתשואה השנתית.
במסלולים כללים יתכן וכמות המזומן תהיה גדולה הרבה יותר. יכולות להיות כל מיני סיבות, נזילות גבוהה דרושה כדי לשלם לחוסכים, מחכים להשקעת ערך והזדמנות טובה, מימוש של השקעת ערך אחרת בתקופה האחרונה ועוד.

רוצים לעשות סדר בתמונה הפיננסית? תכנון פיננסי אישי, אובייקטיבי ומקיףלפרטים על תכנון פיננסי

זה יותר מדי בני גורן בשבילי - תן דוגמא

לצורך פשטות הדוגמא נניח שאנחנו רק מתחילים להפקיד לקרן, נניח גם שאתם מפקידים בכל חודש 3000 ש"ח נוספים ואתם משקיעים במדד ה S&P 500 שעולה בכל חודש באחוז ונניח ששערו ההתחלתי הוא 100. לצורך הפשטות נבצע את ההפקדה החודשית בסוף החודש וגם נתעלם מדיבידנדים ומקאש דראג.

הקרן שלכם מתחלקת להשקעה באג"ח מיועד (30% זוכרים?) במסלול שמבטיח לכם תשואה שנתית של 5.15%. או במילים אחרות 0.42% בחודש. החלק השני יצבור 1% בחודש. בואו נבחן את התשואה המתקבלת:

חודש
אג"ח מיועד
אג"ח מיועד כולל הפקדה חודשית
מחקה מדד
מחקה מדד כולל הפקדה חודשית
מדד S&P500
סה"כ הקרן
1
0
900
0
2,100
101
3,000
2
904
1,804
2,121
4,221
102.01
6,025
3
1,811
2,711
4,263
6,363
103.03
9,075
4
2,723
3,623
6,427
8,527
104.06
12,150
5
3,638
4,538
8,612
10,712
105.1
15,250
6
4,557
5,457
10,819
12,919
106.15
18,376
7
5,480
6,380
13,048
15,148
107.21
21,528
8
6,407
7,307
15,300
17,400
108.29
24,707
9
7,337
8,237
17,574
19,674
109.37
27,911
10
8,272
9,172
19,871
21,971
110.46
31,143
11
9,211
10,111
22,190
24,290
111.57
34,401
12
10,153
11,053
24,533
26,633
112.68
37,686

הפקדנו 25,200 ש"ח לחלק שעוקב אחרי המדד וסיימנו עם 26,633 ש"ח, ניתן לומר שהתשואה שלנו היא רק 5.68% לעומת תשואת המדד שעמדה על 12.68% זאת מכיוון שהכסף שהפקדנו הגיע במנות ולא הספיק לצבור את כל התשואה למשך השנה. כמובן שככל שהחלק הצבור יהיה גדול יותר, ההפרש בעקיבה יהיה קטן יותר. באג"ח המיועד הפקדנו 10,800 ש"ח וסיימנו עם 11,053 ש"ח, שוב, תשואה נמוכה יותר (2.34% לעומת 5.15%) מסיבה דומה.

בחנו מקרה מאד פשוט, אך זיכרו שדיברנו על גורמים נוספים שמשפיעים על התשואה. אם שער הדולר ירד ב 5% באותה תקופה הוא שחק לנו מאד את התשואה. כמו כן, השוק לא זז בגרף עולה קבוע, לפעמים הוא יורד, אפילו בחדות, ולפעמים עולה בחדות, אם במקרה נפלתם מספר פעמים על קניה חודשית במחיר גבוה יחסית, התשואה שלהם תפגע ביחס למדד (כמובן שלאורך זמן אפקט DCA נכנס לפעולה, לכן השפעה משמעותית של תרחיש כזה על התשואה תיתכן רק בתחילת הדרך). גם במקרה כזה, ככל שהסכום שצברתם גדול יותר, השינויים האלה נהיים יותר ויותר מינורים. כדי להבין כמה מינורים, תחשבו על חיסכון בן 8.5 שנים, עם 12 הפקדות בשנה, אלו 102 הפקדות, אפילו ללא תשואה בכלל, כל הפקדה נוספת שלכם מהווה פחות מאחוז מהסכום שנצבר לכם ומזיזה מעט מאד את המחט יחסית לנכס הבסיס, כך שסביר להניח שתראו תשואה שנתית מאד קרובה למה שנכס הבסיס השיג.

שקיפות של חלון אמבטיה

נכנסתם לתיק ולא מצאתם בכלל פירוט של כל האחזקות האלה? תשאלו אותי למה, אין לי מושג למה לא מנגישים את הנתונים האלה בצורה קלה, הרי הכל כבר דיגיטלי היום ולחשוף את הנתונים האלה באתר זה מאד פשוט. גם לא תמצאו את היום המדויק שבו ההפקדה החודשית שלכם הושקעה בקרן, דבר שיקשה עליכם לחשב במדויק את התשואה בהתאם למדד שאתם עוקבים אחריו וגם לא תדעו כמה כסף נזיל מוחזק בקרן.

טוב, אז יש לנו בעיית שקיפות קלה. אם נתאמץ קצת ונבקש לראות את האחזקות של הקרן, נוכל לקבל דו"ח כזה שנכון ל 3 חודשים אחורה. אנחנו לא עושים שינויים אקטיביים חודשיים במסלול הפנסיה, אז לדעתי הפירוט העכשווי לא מאד רלוונטי מתוך ההנחה הסמויה שמסלול פנסיה לא מתחלף במשך שנים ארוכות. במידה ובחרתם במסלול שאינו עוקב מדד האם תרימו טלפון למנהל הקרן ותשאלו למה הוא משקיע במניה X ולא ב Y? האם אתם יודעים להשקיע טוב יותר? יש לכם ספקות על הדרך שבה הקרן מנוהלת? אם כן ויש לכם את הידע הנדרש, סביר להניח שתבחרו בניהול עצמי (IRA) כך תדעו בדיוק מה מושקע איפה ותהיה לכם שליטה מלאה על הקרן, אם לא, כנראה שחוץ משמות אקראיים יותר או פחות לא תפיקו מזה יותר מדי ערך. זיכרו, הסטטיסטיקה עובדת נגדכם, ניהול עצמי עלול להשיג לכם תשואות נמוכות ואפילו הפסדים, שיקלו טוב את האפשרות הזו.

אם אתם נמצאים במסלול שעוקב אחרי המדד אבל אתם לא רואים אף אחזקה של הקרן שקשורה למדד הזה, תופתעו לגלות שזה תקין לחלוטין. כשבחרתם מסלול שמחקה מדד לא בחרתם להחזיק בכל החברות שהמדד מכיל, אלא ביקשתם שהקרן שלכם תחקה את התשואה של המדד הזה. בישראל רוב, אם לא כל הקרנות, מבצעות עקיבה סינטטית של מדדים בחו"ל במקום להחזיק את המניות במדד. אני מפנה לפוסט מצוין בבלוג של הסולידית שמסביר מה זו עקיבה סינטטית מכיוון שההסבר עלול להיות ארוך וכנראה שלא יעניין את רובכם. מה שחשוב לדעת זה שסטטיסטית עקיבה סינטטית אחרי מדד היא גם מדויקת יותר וגם זולה יותר מאחזקה של הנכס הפיזי, כך שאתם יכולים לישון טוב בלילה.

ניהול סיכונים

כמו בכל דבר בחיים עליכם לנהל סיכונים. יתכן שבחרתם להצמד למדד ה S&P 500 והשגתם תשואה נאה במשך השנים, אך אבוי, שנה לפני שאתם פורשים מתחילה ירידה בשווקים שנמשכת כבר כמה חודשים ושוחקת לכם חלק גדול מאד מהפנסיה. מה עושים?

הפתרון לא יכול להיות בדיעבד, עליכם להעריך מתי תצאו לפנסיה ולצמצם את הסיכון שאתם לוקחים יותר ויותר ככל שתתקרבו לגיל הפרישה. אם אינכם יודעים להעריך את הסיכון, כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע שיבנה עבורכם תכנון פיננסי מתאים לגיל ולרמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת. אל תסירו אחריות וצפו שגוף ההשקעות יעשה זאת עבורכם.

מיסים, כי אנחנו אוהבים אותם, ותקרת הפקדה

בקרן הפנסיה אנחנו נהנים מ2 הטבות מס שונות. פטור ממס הכנסה במעמד ההפרשה החודשית עד סכום/אחוז מסוים ופטור ממס רווח הון עד תקרת הפקדה מסוימת. אני שוב מפנה אתכם לאתר "כל זכות" מכיוון שיש כל מיני מקרי קצה והמספרים המדויקים משתנים בהתאם לשכר הממוצע במשק ועוד.
נכון להיום, ההפקדה החודשית המקסימלית לפנסיה היא 4,326 ש"ח. בהנחה שאתם מפרישים (ביחד עם המעסיק) 20.83% מהשכר, ההגבלה תהיה עבור שכר חודשי של 20,768.

יתכן שאתם מרוויחים יותר. מה קורה מעבר לסכום הזה?
כיום יש לכם 3 מוצרים פנסיונים שאליהם תוכלו להפקיד את היתרה. ביטוח מנהלים, קופת גמל, קרן פנסיה משלימה. לכל אחד יש יתרונות וחסרונות והנושא הזה הוא פוסט בפני עצמו - מבטיח שיהיה אחד כזה בהמשך.

אתה נשמע לי חנון טורבו, תחשב לי כמה פנסיה תהיה לי

האמת שזה לא מסובך לבצע את החישוב בהינתן שהיינו יודעים את כל הפרמטרים - כמה נפקיד בכל חודש בהתאם לשכר שלנו, מה יהיה המקדם שלנו, כמה דמי ניהול נשלם לאורך כל התקופה ומה תהיה התשואה שנשיג עד הפרישה.

אבל בכל זאת, בגלל שאני כזה אח, אני לא אשאיר אתכם בידיים ריקות. כתבתי מחשבון פשוט והזנתי בו כברירת מחדל את הפרמטרים שסביר להניח יהיו קרובים למה שתשיגו אם תבחרו במסלול מחקה S&P 500. כדי להעריך מה יהיה מקדם ההמרה שלכם, בידקו כאן את הנתונים שלכם כאן.

כמו כן, חישוב הקצבה שנעשה כאן לא מתייחס לריבית התחשיבית - נכון לינואר 2023 הריבית עומדת על 4.38%. חברת הביטוח לוקחת בחשבון שתהיה תשואה כלשהי על הכסף גם לאחר הפרישה וע"פ ההערכה הזו נקבעת הקצבה. כיום עבור אנשים לאחר גיל 60 שפרשו מנגנון הבטחת תשואה גדל מ 30% מהצבירה ל 60% מהצבירה ולכן ישנה וודאות גדולה יותר גם מבחינת ההערכה של הקצבה שלכם וזה גם ממתן מאד את התנודתיות של גודל הקצבה.