מה זה תכנון פיננסי?

תכננתם איך נראה התזרים שלכם או האם אתם רוצים לקנות דירה להשקעה או אם אתם רוצים לקנות דירה למגורים? יכול להיות שקיבלתם החלטה איך לחלק את ההון שלכם בין שוק ההון להשקעה בנדל"ן או להשקעה בקריפטו או להשקעה באפיק אחר. בחרתם בעצמכם, או בעזרת איש מקצוע את המסלול שלכם בפנסיה ובקרן השתלמות. אם אתם עצמאים אולי בחרתם להפקיד או לא להפקיד בכלל לפנסיה.

כל הפעולות האלה הן חלק קטן מתוך תהליך שלם שנקרא תכנון פיננסי. כדי שהתהליך הזה באמת יהיה נכון ויעיל ויענה על הצרכים שלכם, צריך להתחיל במיפוי של כל הנכסים שלכם, ההשקעות שלכם, החסכונות שלכם, החובות שלכם, הלוואות וכו', להגדיר את המטרות וחשוב שיהיו יעדים בטווח קצר ובטווח ארוך.

מיפתם את המצב הנוכחי ולאן אתם רוצים להגיע? מעולה, עכשיו אפשר לגזור מתוך כל הנתונים האלה תוכנית פעולה שגם מתאימה לכם וגם תביא אתכם בצורה הכי יעילה ובתקווה גם הכי מהירה לכל היעדים האלה.

איך בונים מפה פיננסית?

הכנסות
חשבו מה ההכנסות החודשיות הממוצעות שלכם, לשכירים זה בדרך כלל קל כי השכר הוא קבוע וגם אם הוא השתנה לאחרונה, יודעים מתי הוא השתנה וקל מאוד לחשב את זה. במקרים חריגים אולי יש לכם כל מיני בונוסים שנתיים או RSUs שאתם מוכרים, או תוכניות ESPP, אבל לרוב זה די קל לבצע את החישוב של ההכנסה הממוצעת לתקופה של לפחות שנה.

הוצאות
חשבו מה ההוצאות הממוצעות החודשיות לפחות בשנה או בשנתיים האחרונות
למה? הרבה פעמים יש הוצאות שלא מתרחשות באופן חודשי, ואנחנו נוטים להזניח אותן. בפועל הן כן מאוד משפיעות על התזרים שלנו. לדוגמא: ביטוח רכב שיורד פעם בשנה או רק בחודשיים או שלושה הראשונים של השנה. הוצאות על חופשות שמתרחשות פעם בשנה או פעם בשנתיים או פעם בחצי שנה כל אחד ואת התדירות שלו.

גם אם אתם לא מנהלים מעקב באופן קבוע, אפשר לגשת לחשבון הבנק, לעו"ש, להוציא את הפירוט של השנה או שנתיים האחרונות, לייצא את זה לאקסל. באקסל תסמנו את כל הטור של ההכנסות ואת כל הטור של ההוצאות וכך תדעו בדיוק כמה נכנס וכמה יצא.

במידה ויש לכם הוצאות כמו הפקדה לקופת גמל להשקעה או לחשבון מסחר או תשלום קבוע כלשהו, שהוא לא הוצאה אלא הוא למעשה השקעה, מחקו את השורות האלה כי הן למעשה לא באמת חלק מההוצאות שלכם. כמובן שמומלץ לנקות כל מיני הכנסות חד פעמיות מאד גדולות, כמו מתנה גדולה מההורים או משהו בסגנון, מכיוון שזו לא ההכנסה שלכם.

חשוב לדעת כמה הכנסתם והוצאתם בעבר, אבל בעיקר חשוב לדעת מה הולך להיות בעתיד. אנחנו הולכים לתכנן מה אנחנו יכולים לעשות עם הכסף הזה בהמשך. לרוב לא צפויים שינויים מאוד גדולים, לפחות לא בשנה או שנתיים הקרובות, אבל אם צפויים שינויים כאלה כדאי לקחת אותם בחשבון.

חסכונות פנסיונים
בחלק הזה אני כולל את הפנסיה המקיפה, פנסיה משלימה, ביטוח מנהלים, קופת גמל וקרנות השתלמות (למרות שקרן השתלמות נזילה אחרי מספר שנים ולוו דווקא מתויגת כחיסכון פנסיוני).
וודאו איפה מנוהלים כל החסכונות האלה, מהם דמי הניהול שאתם משלמים, בין אם זה רק מהצבירה או גם מההפקדה ובאיזה מסלול נמצא כל אחד מהחסכונות. אם אתם משקיעים בתיק מסחר עצמאי, תדאגו לאיזושהי תמונת מצב עדכנית של כל הני"ע, דמי הניהול שאתם משלמים, ועמלות המסחר כמובן.

נדל"ן
העריכו את השווי של הנכסים. אם הנכס להשקעה, מה השכירות שאתם מקבלים, וכמה אתם משקיעים בתחזוקה של הנכס. אם קיימת משכנתא.

הלוואות
בדקו באיזה מסלול נמצאת המשכנתא, מה הריבית שאתם משלמים, אם יש תחנות יציאה בדרך, והאם הן מתקרבות.

הוצאות גדולות
חשוב לנסות להעריך האם יהיו הוצאות גדולות בשנים הקרובות. חתונה בדרך? אם יש לכם ילדים ואולי יש בר/ת מצווה שמתקרבת, טיול גדול לחו"ל, קניית רכב, האם אתם מתכננים לרכוש נדל"ן או לעשות שיפוץ בנכס קיים, אם אתם צריכים לשלם שכר לימוד או הוצאות רפואיות גדולות.
ככל שנדע להעריך טוב יותר מה יהיה בעתיד, בעיקר בהוצאות הגדולות, ובתזרים שלנו כמובן, נוכל לתכנן טוב יותר איך מתכוננים לכל ההוצאות ואיך משלבים אותן בתוכנית לטווח הארוך.

הגדרת יעדים
עד עכשיו הכל היה מאד טכני. השלב הבא קצת יותר מאתגר. עכשיו צריך לחשוב קדימה ולהבין לאן אתם רוצים להגיע. בלי שתדעו בדיוק לאן אתם רוצים להגיע, לא תוכלו לבנות תוכנית אופטימלית שתתאים להשגת היעד.

האם מעניין אתכם להגיע לחופש כלכלי? מה יהיו ההוצאות הצפויות כשתגיעו לחופש כלכלי? מה אתם הולכים לעשות כשתגיעו ליעד? אולי רק תגיעו ליעד מבחינה כספית ובכל זאת תמשיכו לעבוד. האם ההוצאות שלכם ישתנו, ומתי זה צפוי לקרות? האם קיימת הכנסה פאסיבית שתקל על התזרים כשתגיעו לחופש כלכלי או שאתם צריכים לבנות אחת כזאת.

בואו נראה איך שאלה שלכאורה נשמעת מאוד פשוטה, יכולה לקבל תשובות שונות לגמרי, בהינתן מפה פיננסית שונה ויעדים שונים.

"יש לי חצי מיליון שקלים, אני לא מבין בהשקעות, איך הכי נכון להשקיע אותם בשוק ההון?"

רוב האנשים שיתקלו בשאלה כזו יניחו שתשובה טובה תהיה הכוונה להשקעה פסיבית. הרי לא נשלח את דודה ריקי, שלא מבינה בכלל בהשקעות, למסחר יומי בקריפטו, נכון?

אני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות שמתבססות על מקרים אמיתיים שנתקלתי בהם, ואיך בכל אחת מהסיטואציות, התשובה הייתה שונה לגמרי.
אני לא אפרט את המפה הפיננסית המלאה של כל אחד מהמקרים האלה, ואתם לא תיכנסו איתי ביחד לתהליך של תכנון פיננסי מלא, אלא תקבלו טעימה לאיזה כיוונים שונים אפשר לנתב את הכסף הזה.
לפני שאנחנו עונים מה הדרך הנכונה להשקיע בשוק ההון, אנחנו צריכים להבין האם כדאי להשקיע בשוק ההון. יתכן שכל הכסף הזה, או חלק ממנו, צריך להיות מיועד לאפיק אחר בכלל.
אני תמיד מנסה למצוא איזה הנחות נעשו כבר בשאלה, ולאו דווקא להתמקד בפתרון הצר שהשאלה מכוונת אליו, לראות את התמונה הרחבה יותר, ולפעמים יש דרכי פעולה אחרות ששואל השאלה לא חשב עליהן.

מקרה ראשון

אליקו בן 50 ויש חצי מיליון שקלים בעו"ש. הוא רוצה להשקיע אותם כי הוא רוצה להגדיל את ההון שלו לקראת הפנסיה.
אליקו לא מכיר את שוק ההון בכלל, הוא לא יודע מה זו השקעה פאסיבית, הוא מעולם לא השקיע בשוק ההון. סביר להניח שהוא לא יתחיל להשקיע את כל הכסף בעצמו בחודש הקרוב ואפילו לא בחצי שנה הקרובה, לא בשוק ההון ולא בחשיפה מנייתית גבוהה.
אם בוחנים עוד חלק במפה הפיננסית של אליקו, נגלה שיש לו הלוואה של 200,000 שקלים. הוא משלם על ההלוואה ריבית של 7.5%. אם אליקו לא ישקיע את הכסף בסיכון גבוה, הוא לא ישיג תשואה של 7.5% נטו. לכן, במקום לשים את הכסף הזה באפיק סולידי, סביר להניח שכדאי לו לסגור את ההלוואה בגובה 200,000 שקלים וביתרת הכסף להתחיל להשקיע בשוק ההון.

במידה ואליקו יבחר לשים את הכסף בקרן כספית הוא צפוי לקבל כ 4.5% ומהצד שני לשלם הלוואה בעלות של 7.5% כל שנה. הוא הולך להפסיד 3%. פשוט להפסיד אותם בוודאות. זו הלוואה לטווח קצר ובמקרה של אליקו סגירת ההלוואה מפנה לו עוד 7,000 שקלים בכל חודש ומאפשרת תזרים חיובי גבוה. מכיוון שהתזרים חיובי עוד לפני התוספת, מעתה יהיו לו עוד 7,000 שקלים כל חודש, שאותם הוא יכול להפנות להשקעה לטווח ארוך, במקום לחכות עוד שנה-שנתיים כדי להרגיש ביטחון עם השוק, ובינתיים לדמם כסף בקרן כספית ולהפסיד ביחס לריבית שהוא משלם. הוא יוכל להכניס להכניס עוד כסף במנות קטנות בכל חודש.

הלוואה משתלמת אך ורק אם אנחנו יודעים לייצר יותר כסף נטו מהריבית שנשלם.

לפרטים על תכנון פיננסי

מקרה שני

חנה ושאול, זוג בני 60, גם להם חצי מיליון שקלים והם שואלים איך להשקיע אותם בשוק ההון. לחנה ושאול יש לא מעט נכסי נדל"ן. הנכסים האלה מייצרים להם תזרים די גבוה לקראת הפנסיה אבל לא מספיק גבוה כדי לכסות את כל ההוצאות שלהם. שניהם עצמאים שלא הפקידו לאורך השנים כמעט שום דבר לפנסיה. הפנסיות שלהם די ריקות ואני יכול להגיד לכם בוודאות שמתוך הצבירות שלהם תהיה להם פנסיה ממש אפסית, פחות מ2,000 ₪ לחודש.

במקרה של חנה ושאול אולי באמת כדאי להיחשף לשוק ההון. נכון להיום הם בכלל לא חשופים לשוק ההון, אלא רק לנדל"ן. הייתי מציע להם להיחשף לשוק ע"י הפקדה יזומה לפנסיה מקיפה.

למה דווקא לפנסיה מקיפה?
בפנסיה קל להיחשף לשוק ההון ואין צורך ברכישת ידע או תפעול. היום אין להם את הידע והניסיון להשקיע בעצמם. למען האמת, לרוב אנשים בגיל הזה פחות נוטים ללמוד דברים חדשים ולהתחיל להשקיע באופן עצמאי דרך חשבון מסחר, אם כי אני לא שולל את האפשרות לגמרי.

בהפקדה לפנסיה מקיפה יש כמה יתרונות עבורם.

הם לא ישלמו מס רווח הון.
הם יכולים להיחשף לשוק ההון בדמי ניהול זולים מבלי לדעת שום דבר על השקעות.
הם יכולים לייצר קצבה,שאותה יצטרכו בוודאות כתוספת לקצבה הנדל"נית שלהם עם הבטחה לקצבה לשארית ימי חייהם, מה שלא בטוח שיוכלו לעשות בתיק מסחר עצמאי.
בנוסף, הם יכולים ליהנות ממנגנון הבטחת התשואה שנמצא בפנסיה מקיפה, ולהנות מתשואה יחסית גבוהה מובטחת ובכך להוריד את התנודתיות בתיק שלהם.

הטבה בפתיחת חשבון מסחר

פתחו חשבון מסחר בתנאים הטובים ביותר, חיסכו בדמי ניהול ועמלות מיותרות וקבלו מתנת הצטרפות

כמובן שיש גם חיסרון בהפקדת כל הכסף לפנסיה. אנחנו נועלים את הכסף. אם נרצה לבצע משיכה באופן חד פעמי, נשלם מס גבוה. במקרה הזה המטרה היא באמת להגדיל את התזרים מבלי ללמוד איך להשקיע באופן עצמאי. בעזרת הפנסיה הם ירוויחו את כל היתרונות שציינתי ולכן במקרה שלהם זה באמת היה הפתרון הכי טוב.

מקרה שלישי

מיכה בן 36, הוא נשוי, יש לו שני ילדים וגם למיכה יש כבר הון של חצי מיליון שקלים שהוא רוצה להשקיע. מיכה קנה דירה ובעוד שלוש שנים הוא יצטרך את הכסף, או לפחות את רובו, כדי לשלם לקבלן. טווח כזה הוא קצר מדי להשקעה בשוק ההון, או לפחות להשקעה מנייתית. בהשקעה בסיכון גבוה מיכה יכול למצוא את עצמו עם הרבה פחות כסף ממה שהוא נכנס להשקעה, בטח בטווח של שלוש שנים. במקרה כזה הסכום שישאר לא יספיק על מנת להשלים את העסקה.
האם הפתרון היחיד הוא לשמור את הכסף במשך שלוש שנים בקרן כספית או בפיקדון בבנק?

זה יכול להיות פתרון אחד, אך תנו לי להרחיב לכם את התמונה: מיכה חוסך בערך 12 אלף שקלים כל חודש. הוא גם צפוי להמשיך לחסוך את הכסף הזה לפחות בשלוש שנים הקרובות.
למעשה, מיכה ובת הזוג שלו, חוסכים כל שנה כמעט 150 אלף שקלים. בשלוש שנים, הם יצליחו לחסוך כ 450 אלף שקלים וזה כבר מתקרב לסכום שהם צריכים לשלם בעוד שלוש שנים לקבלן.

כאן ניתן לשקול מה רמת הסיכון שהם מוכנים לקחת. האם כדאי להם להתחיל להשקיע כבר היום את כל הכסף או את רובו בשוק ההון ולא לבזבז עוד שלוש שנים? האם כדאי להכניס את כל הכסף עכשיו במקום במנות למשך כל התקופה ואת הכסף שנחסך בכל חודש להכניס אפיק סולידי עד מועד התשלום?

באופן תיאורטי, סטטיסטי, זה כנראה ישתלם להם. אבל, מעבר לסטטיסטיקה, אנחנו צריכים להתאים את רמת הסיכון לאנשים ויכול להיות שהם לא רוצים לקחת סיכון כזה גדול.

אפשר להגיע לפתרון ביניים שבו חצי מהסכום יושקע בשוק ההון וחצי ממנו ישמר באפיק מאוד סולידי. יתכן שהפתרון הזה יאפשר להם לישון הרבה יותר טוב בלילה.

ככל שיהיה לכם יותר מידע ותשלימו את המפה הפיננסית שלכם בצורה מדויקת יותר, תגדירו את היעדים שלכם בצורה מדויקת יותר, גם מבחינת מה אתם רוצים להשיג וגם מתי אתם רוצים להשיג את זה, התשובה שתוכלו לקבל תהיה הרבה יותר מתאימה ליעדים שלכם.

צריכים עזרה בתכנון פיננסי? אני מציע שירות כזה, תוכלו למצוא כאן עוד פרטים על השירות
פרטים על שירות תכנון פיננסי אישי